״ בכל פעם שאתה מוטרד, נסה לזהות את הפחד שמסתתר מתחת למטרד. השורש הוא תמיד פחד,ואם אנחנו לא מתמודדים איתו יש לנו נטייה לפעול גרוע״
מתוך הספר תנו לשד לישון/ ג׳ון ורדון
קראתי את המשפט הזה ופתאום כמו נורה שנדלקת בראש הבנתי.
הוא צודק. זה תמיד הפחד, והפחד? הוא תמיד פחות גרוע כשמסתכלים עליו.
בדיוק כמו בשיר של שלמה ארצי- לא לפחד מהפחד.
שמעת? אני לא מפחדת ממך.
אתה פה ואתה מנסה לחרב, להרוס ולקלקל, אתה מתחפש ומגיח בדרכים עקלקלות פתלתלות ונכלוליות, לוחץ על בלוטות הכאב, שולח יד ומוחץ לי את הלב, אבל אני לומדת לזהות אותך.
לומדת להבין – האנשים היקרים לי, אלה שאוהבים אותי, הם פה. לא הולכים ולא פוגעים בי ולא עושים את כל מה שאתה גורם לי לחשוב שהם עושים.
אני לומדת לזהות אותך כל פעם קצת יותר מוקדם, בסוף אני אקדים אותך.
בסוף רגע לפני שאתה תתעורר ותלחץ לי על בלוטת הכאב והדמעות אני אדע ואמחץ אותך.
אתה יודע למה?
אני אסביר לך את זה בחלק מאותו השיר:
״אדם צריך שתהיה לו מילה,
קצת מקום בעולם,
אהבה לא נשכחת״
יש לי את שלושתם. אז הגיע הזמן שאתה תבין ותלך.
לך מפה כבר,
וקח איתך גם את החבר שלך – מר כאב לב.
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל– הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂