סיפור (אמיתי) על כוחן של המילים ועל עוצמתה של כתיבה שבאה מהלב. מפגש מרתק עם איריס אליה כהן, מחברת ״מכתוב״ ו״דושינקא נשמה״
זה סיפור שממלא לי את הלב בהתרגשות וחום, אפילו שהוא התרחש בתחילתה של הסופה המקפיאה שפקדה את הארץ בשבוע שעבר.
הכל התחיל כשקראתי את "מכתוב" ו"דושינקא נשמה", שני הספרים הנפלאים של איריס אליה כהן,
בעקבות הקריאה ובעזרת פלאי הטכנולוגיה, יצרתי קשר עם איריס ושאלתי אם תסכים לבוא להתארח בביתי ולהפגש אצלי עם קוראים נוספים.
לשמחתי הרבה היא הסכימה.
התאריך נקבע, ההזמנה עוצבה והופצה, ואני ממש כמו בהפקת בת מצווש ,הכנתי רשימה של כל אלה שאישרו הגעה, כדי שאוכל לשלוח תזכורות.
כמה ימים לפני המפגש התחילו החזאים לדבר על סערה שצפויה להגיע, ואני התעלמתי. נו חזאים וההגזמות שלהם.
יומיים לפני המפגש כבר היה ברור שהפעם הם לא הגזימו. הסערה אכן תגיע.
מה עושים? שאלתי את איריס בחשש. אל דאגה, היא אמרה , אני מגיעה.
והאורחות? כולן אישרו ואחת מהן היטיבה לנסח זאת:״ שום סערה לא תעמוד בפני דושינקא״
וכך בערב קפוא אחד התכנסו חבורה של נשים שלכולן מכנה משותף אחד. כולן הגיעו בעקבות המילים של איריס.
המפגש היה מרתק וקסום ומלא באנרגיות טובות.
איריס סיפרה לנו על תהליכי כתיבה שלה ובכלל, קצת ״מאחורי הקלעים״ על הכוח שנדרש כדי להגשים חלום. על העוצמות והתרגשויות כשזה קורה. על המכתובים שיש בחיים.
אחת הבנות אמרה לי אחר כך: ״היא מדברת כמו שהיא כותבת, קולח שוטף נעים ומרתק. ״ואני מסכימה איתה.
מישהי אחרת אמרה לי אחר כך: ״ בזכותה אני מרגישה שאני רוצה לחזור לכתוב. אני אגשים את החלום שלי״
כן חלומות מתגשמים, הערב הזה הוא רק תחילת ההוכחה לכך.
החיבור הזה שבין הספרים לאנשים, מקבל עוצמות אחרות בזכות הרשת החברתית, אנשים מתחברים זה לזה ויוצרים שיח אמיתי, שמתחיל כווירטואלי וגולש לפעמים מעבר לכך.
הטכנולוגיה מאפשרת לכותבים להיות נגישים יותר לקוראים שלהם ולהפך, אבל מה שהפך את הערב הזה לקסום הוא לא הטכנולוגיה אלא האישיות הכובשת של איריס.
לספרים מומלצים לחצו כאן
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂
תודה לך שריתי נהדרת ונדיבת לב ומילים. היה חם ונעים ומרחיב לב ודושינקא ואין ממני מאושרת לקרוא את התגובות על המפגש.
אהבה ושבוע טוב טוב
אשרינו שזכינו, לאהוב ולכתוב ושוב לאהוב
יואו כמה שזה מרגש!!!!!
אין עליך♥
מתכננת לקפוץ אליך השבוע להחזיר לך את התנור…
תודה רבה יקירתי.
ואת מוזמנת בשמחה, גם בלי קשר לתנור