הביקורת שלי על ספרה החדש של מיה סביר
כשאני מתחילה לחשוב על הדמויות בספר כאילו הן נמצאות ממש כאן לידי, בחיים האמיתיים זה סימן.
כשאני דוחה את שעת השינה כדי לקרוא עוד פרק, זה סימן.
כשאני דוחה את קריאת הספר כדי שלא יגמר לי זה סימן.
למקרה שתהיתם- אלה 3 סימנים לכך שהספר נוגע בי מבפנים.
כבר הרבה זמן לא פגשתי ספר שנגע בי כל כך עמוק פנימה, כמו שעשה זאת "בעולם לא מתוקן" שכתבה מיה סביר.
״ בגיל שבעים וחמש האשה הנהדרת הזאת לקחה אותי לידיים שלה ולימדה אותי מה זה לקרוא באמת .
עד אז קראתי ספרים כמו שכולם קוראים,קצת יותר קצת פחות,אבל מה שקראתי נכנס ויצא ולא שינה אותי,כמו שאירֵן אומרת שספרות אמורה לעשות אם היא טובה,או באירֵנית( לנקד)- ראויה "
אני לא יודעת להגיד לכם אם הספר הזה שינה אותי, אבל אין לי ספק שהאשה הנהדרת הזאת השאירה אצלי את חותמה.
עד כדי כך שיום אחרי שסיימתי לקרוא את הספר , במהלך בילוי עם חברה , כל כך הרבה דברים הזכירו לי את אירן ודי הכרחתי את החברה שלי לשמוע על אירן ועומרי.
רגע, סדר שיהיה פה מי היא אירֵן?
היא אשה דעתנית, שנונה, גאוותנית, חכמה , עוטה על עצמה שריון קיפודי שמרחיק ממנה את רוב הבריות, אבל לא את יענק׳לה בן הזוג שלה למשחק במועדון הברידג׳ וגם לא את עומרי.
וזה הזמן להציג בפניכם את עומרי- תלמיד תיכון במגמת קולנוע שבחר לצלם את סרט הגמר שלו במועדון הברידג׳.
המפגש בין שתי הדמויות האלה מתחיל כמסלול מועד להתרסקות, וממשיך כמסע מרתק אל נפשותיהם של השניים וכמו בכל ספר מצוין ( או כמו שאירן אומרת מיצויַן) גם כאן המסע גורם לנו לשאול את עצמנו את אותן שאלות, להמשיך ולהסתכל אל עצמנו פנימה.
התשובות הרבה פחות חשובות מהשאלות.
לסיכום, "בעולם לא מתוקן" הוא ספר מרתק, לעיתים מצחיק, נוגע ללב ומעורר מחשבה.
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂
להמלצות קריאה נוספות לחצו כאן