על חווית קריאה מעולם אחר..
״ קולה המוכר
אז דיבר בתוכו.
הקשב לליבך אגולין..?
התזכור..?
שניים היינו, תמיד נישאר.
האמת היא אחת אין אחרת,
כך היה
וכך זה תמיד ייזכר״
יש ספרים שהחוויה שהם מאפשרים היא ניתוק מעצמנו, נסיעה לעולמות רחוקים ולמחוזות שונים לגמרי מהמציאות שלנו
לעומתם יש ספרים שהקריאה בהם היא מסע קסום בדרך חזרה אל עצמנו.
אחת ההגדרות לאהבה היא מגע עדין המחזיר אותך אל עצמך.
זו בדיוק החוויה שחוויתי בזמן הקריאה ב״נש ואגולין״ שיצרה( כתיבה ואיורים) רות גלנטי.
תחושה של מסע קסום, מוכר ולא מוכר, דמיוני ומטפורי, המסע אל תוך עצמנו, אל שני החלקים הקיימים בתוכנו- אגו ונשמה, פרקטי ורוחני.
לשמחתי הרבה אני מכירה את רותי באופן אישי ויכולה להעיד על ליבה הרחב ונשמתה האוהבת, שיצרו את הספר הזה.
הקריאה בו היתה עבורי יד עדינה הנשלחת מתוך הספר ומחזירה אותי להתבונן פנימה, לפגוש את עצמי.
הסיפור של נש ואגולין, שני תאומיה של האם הקדומה מסופר בשפה עשירה ובמצלול קולח, תוסיפו לזה את כישרון הציור המדהים של רותי ותבינו למה הספר הזה נקלט אצלי בכל החושים, וגרם לי לתחושה עוצמתית , כמעט כמו מדיטציה.