שיר לסופשבוע 11.2.15 אם זה לא הכאב שמכאיב, אז מה כן?
השיר שבחרתי השבוע לקוח מתוך ספרה המופלא של נעמה אושרי. "כאור בשולי הענן"
שם הספר הוא למעשה ציטוט מתוך שיר של אחת המשוררות האהובות עלי ביותר, לאה גולדברג, וזו רק סיבה אחת מתוך רבות לאהבה שלי לספר הזה.
ראשית הנה השיר הנבחר:
" לֹא,
זֶה לֹא הַכְּאֵב שֶׁמַּכְאִיב,
זוֹ הַמִּשְׁאָלָה שֶׁיֶּחְדַּל, שֶׁיִּסְתַּלֵּק, שֶׁיִּמּוֹג.
עַכְשָׁו וּמִיָּד [וְאִם אֶפְשָׁר גַּם – אַחַת וּלְתָמִיד].
הֲיִי הַכְּאֵב, אוֹמְרִים לִי- כָּל כֻּלֵּךְ בּוֹ, כָּל כֻּלּוֹ בָּךְ-
וְנֶחְלַצְתְּ.
הִשְׁתַּחְרַרְתְּ מִן הַתְּשׁוּקָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִיִּסּוּרָיו,
וִתַּרְתְּ עַל הַפַּחַד לְהִסְתַּלֵּק מִכְּבָלָיו,
הִסְכַּמְתְּ לְהִתְמַסֵּר,
לִהְיוֹת עִמּוֹ לְאֶחָד,
בְּלֹא אוֹחֶזֶת, בְּלֹא נֶאֱחַז.
וְאֶפְשָׁר אָז שֶׁנִּרְפָּא בָּךְ הַפִּצּוּל,
וּבָאָה לְלִבֵּךְ מְעַט שַׁלְוָה.
עַד הַכְּאֵב הַבָּא."
נדמה לי כל מילה שאוסיף על מילותיה של נעמה אושרי עלולה לגרוע, ובכל זאת אסתכן ואעז לומר בזהירות כמה מילים אישיות: במסגרת לימודיי בשנה האחרונה נפגשתי לשמחתי עם הגישה הבודהיסטית, שמדברת בין היתר על כך, כי הניסיון להימנע מכאב או להיאחז במה שנתפס בעיננו כאושר, שניהם כאחד הם גורמי סבל.
הכאב קיים, הוא חלק מעולמנו, אך כמו שאומרת נעמה אושרי:
"זֶה לֹא הַכְּאֵב שֶׁמַּכְאִיב,
זוֹ הַמִּשְׁאָלָה שֶׁיֶּחְדַּל, שֶׁיִּסְתַּלֵּק, שֶׁיִּמּוֹג."
עיקרון נוסף בתפיסה הבודהיסטית, מדבר על כך שהכל זמני, גם הכאב, וגם המזור:
" וּבָאָה לְלִבֵּךְ מְעַט שַׁלְוָה.
עַד הַכְּאֵב הַבָּא."
בתחילה חשבתי שהידיעה כי גם הטוב הוא זמני, היא נוראית. היום אני מרגישה שדווקא מתוך הידיעה כי הכל זמני, גם הטוב, אני מעריכה וחיה כל רגע במלואו, כאן ועכשיו.
ועוד כמה מילים על הספר:
לא מדובר בספר שירה רגיל, גם לא בספר רוחניות שגרתי. מדובר בחוויה שובת לב ועין(ועוד לא כתבתי מילה על הצילומים הנפלאים), כמו שהיא עצמה כותבת:
"לא ישבתי שנים במנזר זן- ביפן, בסין, בויטנאם או בבורמה. לא שמעתי את תורת הסוד מפי מורים קשישים בהרים… למעשה, לא גיליתי דבר וחצי דבר. חייתי כאן בחלקת האלוהים הקטנה, בין הנחל לים, בשמחות ובעצב, החלפתי חיתולים והנקתי בלילות… מכל אלה, למדתי דבר או שניים על החיים. למדתי, ועדין אני לומדת"
הענווה הזו עוברת כחוט השני בספר כולו. הוא מציג גם ציטוטים ושירים של אחרים, והרבה מאוד שירה והרהורים פואטיים שלה, אשר גורמים לי להרגיש כאילו האישה הזו שלא פגשתי מעולם מכירה אותי וחיה את חיי מתוך נשמתי.
שיהיה לכולנו סופשבוע של חיות מלאה , כאן ועכשיו.
מוזמנים ליהנות גם משירי השבועות הקודמים.