למה אני כותבת?
כְּשֶׁשִּׁכְבוֹת הַטִּיחַ נָשְׁרוּ
הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהּ,
בַּכְּתִיבָה,
הִיא
הַמַּרְאָה שֶׁלִּי
מְגַלָּה סוֹדוֹת
שֶׁהִסְתַּרְתִּי מֵעַצְמִי
הִיא סֻכַּת הַהַצָּלָה,
הָעוֹר שֶׁלְּנַפְשִׁי,
הִיא מַעֲרֶכֶת הַחִסּוּן
שֶׁל נִשְׁמָתִי,
הָרֶחֶם מִמֶּנּוּ נוֹלָדוֹת אֲהָבוֹת,
הַכְּנָפַיִם הַנּוֹשְׂאוֹת אוֹתִי
אֶל שַׁחֲקֵי הַתִּקְוָה
הִיא עֹגֶן
בִּנְמַל מִבְטַחִים,
עֵינַיִם שֶׁרוֹאוֹת מֵעֵבֶר לַמִּלִּים
אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לִצְלִילִים קְדוּמִים
הִיא הָאַהֲבָה שֶׁלִּי
לַחַיִּים
לַּעולם
לְעַצְמִי