שרית פליין
ספרי ילדים טובים הם קסם, הם מצליחים לשבות אליהם הן את הילד והן את המבוגר הקורא לו/איתו.
יש דרכים רבות להשיג את הקסם הזה. אחת מהן היא הומור.
הומור טוב הוא דבק שמחבר בין אנשים בלי קשר לגילאים.
הוא מאפשר להתמודד עם פחדים או כאבים.
הוא מסלול למידה מהיר.
יותר מכל הומור טוב הוא מעצים חוויה חיובית, כזו שגורמת לילדים לקשר בין ספרים להנאה, קשר אשר בסופו של דבר יתרום למוטיבציית הקריאה אצל הילדים.
ברשומה הזו אציג בפניכם שלושה ספרים שההומור הוא ציר מרכזי, אם כי לא בלעדי בהם.
״עזרא״/גלעד סופר. הוצאת עם עובד
״עזרא״ הוא על פי הכתוב בגב הספר ״סיפור אימה בחרוזים״ אך למעשה זהו סיפור מצחיק במיוחד על דנה, אביה והדב שעוזר לה להתגבר על פחדיה.
החלק המצחיק במיוחד מגיע כאשר מתברר שדנה אמנם התגברה בקלילות על הפחדים, אך אביה לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר.
הנה כאן תוכלו לראות את ההקלה שחווה האב כשאשתו חוזרת מעבודתה והוא כבר לא לבדו עם פחדיו, בעוד דנה ישנה בשלוה עם עזרא הדובי
ההומור בספר מושג בכמה דרכים
היפוך התפקידים שבין האב ובתו.
ההגזמה- הן באיורים והן בטקסט.
משחקי המילים- עזרא מגיע לעזרה.
הדובון מבקש מרחב אישי כשדנה מחבקת חזק מדי.
השפה- כשהאב מדבר עם בתו הוא אומר לה:
״במטותא ממך, עלמתי הנכבדת״
וכך בדרך ההומור נוצרת הזדמנות להעשיר את שפתם של הילדים במילה כמו במטותא ועלמה נכבדת.
היפוך התפקידים וההומור בספר מאפשרים לילד המאזין לסיפור להתבונן בפחדיו שלו ממרחק בטוח, וגם לקבל לגיטמציה לאותם פחדים.
ספר נוסף המתמודד בדרך של הומור עם פחדים, הפעם פחדי ההורה:
״נגה מקיבוץ כרמים״/אפרת מור מילמן. עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן
גם בספר הזה ההומור מאפשר להתבונן בפחדים ממרחק בטוח, אם כי הפעם מי שנזקק להתבוננות הבטוחה הוא דווקא ההורה, ונדמה לי שכמו שאין אף ילד שלא פחד מימיו כך אין הורה שלא מזדהה עם הפחד הנובע מרוחם החופשיה של ילדים והרצון לאפשר להם אותה ובו זמנית להגן עליהם.
רודולף התנין מכרכור/דני קרמן הוצאת עם עובד
הפעם אין מדובר בהתמודדות עם פחדים, אלא עם נוסטלגיה וחלומות שלא ממש נועדו להגשמה, כך לפחות מצד הקורא המבוגר.
הילדים מצדם ירוויחו הכרות עם תקופה אחרת,העשרה לשונית ובמיוחד הומור שטותניקי ועם זאת חכם.
לרודולף התנין מכרכור היה חלום מוזר ביותר:
״לראות ולצלם פיל קופץ על פסנתר ומשליך
שישים ביצים על דב פנדה שמנגן יצירה של מוצרט
בפסנתר כנף שעומד על שלושה שעונים:
אחד צהוב, אחד אדום, אחד כחול.״
סך הכל חלום די שגרתי, לא?
דני קרמן, הכותב ומאיייר מנסה לעזור לרודולף ובתוך כך מגשים את חלומו שלו.
כאמור מדובר בספר שמצד אחד הוא שטותניקי ומצד שני חכם. חלומו של רודולף הולך ומתברר בהדרגה ומתוך הקשבה מלאה והסקת מסקנות.
בתוך הסיפור מוזכר הביטוי ״דמעות תנין״ מה שמזמן כמובן שיחה על מקורו ופירושו האמיתי של הביטוי.
אחרי שתקראו עם הילדים את הסיפור הזה, כל חלום, שלהם ושלכם יראה לפתע הגיוני ובר השגה, וזו לא הסיבה היחידה בגללה כדאי לקרוא את הספר, הוסיפו לכך את האיורים הנהדרים של קרמן וההעשרה הלשונית.