16 מלאו לנער, ולנערה.

ניסים קורים לא רק בחנוכה . 16 שנה אחרי, אני זוכרת כל צליל, כל מכשיר, כל שלב.
את ריח חומרי החיטוי מעורב בריח הפחד והתקווה,
המשיכו לקרוא

האפרוחים שלי גדלו

בעוד כמה שעות הילדים שלי מסיימים ללמוד בחטיבה. רגע, משהו לא הגיוני במשפט הזה. הילדים שלי? מסיימים כיתה ט? כבר?? מה קורה פה?? עוצמת לרגע את העיניים ורואה תחנות בזמן. ישששש הריון. סוף סוף! כעבור 7 חודשים: פגייה, הרבה דפיקות לב, מוניטורים, גיליונות רפואיים( הקדמה לגליון הציונים?) 7 שבועות מאוחר … המשיכו לקרוא

לחיות עם פיברו- הצד המשפחתי.

מי שמכיר אותי יודע – כשזה מגיע ליקרים לי אני הופכת מפוסיקט ללביאה. אז איך קרה שדווקא אני והפיברו שלי פוגעים בהם יותר מהכל? הבת שלי אמרה לי לא מזמן ( היא הרשתה לצטט): ״פיברו זו מחלה משפחתית. אנחנו לא סובלים מהדברים הפיזיים זה נכון , אבל כל שאר הדברים … המשיכו לקרוא

דבר מצחיק קרה לי בדרך לתיכון.

הילדים שלי גדלו ( מהר מדי אם תשאלו אותי) והיום הגענו לתחנה נוספת בזמן- הרישום לתיכון. זה התחיל בחוברת הדרכה צבעונית שהפיקה העירייה. 12 עמודי כרום צבעוניים עם תצלומים יפים, ורק בעמוד העשירי המידע השימושי. – מתי נרשמים ומה להביא. או ,זהו! מה להביא זו שאלה טובה. פרוייקט שלם היה … המשיכו לקרוא

כאן הכל התחיל- שלא יגמר לעולם!

היום לפני 14 שנה בשעה 8:00 בדיוק, כשכל התלמידים והמורות ברחבי הארץ התחילו עוד יום לימודים שגרתי, זעקה אפרוחית צווחנית נשמעה ואני הפכתי אמא לעומר. 2 דקות אחר כך זה קרה שוב, הפעם הפכתי אמא להילה. וכך, אחרי כמה שנים שחיכינו להם, אחרי שבעה חודשי הריון מעניין ומורכב, אחרי שבוע … המשיכו לקרוא