אישה בעונת מעבר- ספרה של ענת לב אדלר
צחקתי, בכיתי, הזדהיתי, כעסתי, רק להתעלם ממנה לא הצלחתי
צחקתי, בכיתי, הזדהיתי, כעסתי, רק להתעלם ממנה לא הצלחתי
מדיאה, הטרגדיה היוונית הקלאסית היא אחת היצירות שלמדתי בתיכון וזכורות לי עד היום. זה היה בתקופה שהמציאות היתה פחות שקופה לנו. מקרים של רצח ילדים על ידי הוריהם ואפילו התעללות של הורים בילדיהם נשמעו כמו המצאה זוועתית של דמיון חולני, לאלה מאיתנו שזכו לא להכיר מציאות שכזו. שנים אחר
סקירה על ספר הילדים ״תינוקות לא צומחים על עצים״
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.