16 מלאו לנער, ולנערה.
ניסים קורים לא רק בחנוכה . 16 שנה אחרי, אני זוכרת כל צליל, כל מכשיר, כל שלב. את ריח חומרי החיטוי מעורב בריח הפחד והתקווה,
ניסים קורים לא רק בחנוכה . 16 שנה אחרי, אני זוכרת כל צליל, כל מכשיר, כל שלב. את ריח חומרי החיטוי מעורב בריח הפחד והתקווה,
בעוד כמה שעות הילדים שלי מסיימים ללמוד בחטיבה. רגע, משהו לא הגיוני במשפט הזה. הילדים שלי? מסיימים כיתה ט? כבר?? מה קורה פה?? עוצמת לרגע את העיניים ורואה תחנות בזמן. ישששש הריון. סוף סוף! כעבור 7 חודשים: פגייה, הרבה דפיקות לב, מוניטורים, גיליונות רפואיים( הקדמה לגליון הציונים?) 7 שבועות מאוחר
היום לפני 14 שנה בשעה 8:00 בדיוק, כשכל התלמידים והמורות ברחבי הארץ התחילו עוד יום לימודים שגרתי, זעקה אפרוחית צווחנית נשמעה ואני הפכתי אמא לעומר. 2 דקות אחר כך זה קרה שוב, הפעם הפכתי אמא להילה. וכך, אחרי כמה שנים שחיכינו להם, אחרי שבעה חודשי הריון מעניין ומורכב, אחרי שבוע
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.