כל הפוסטים בשיר לסופשבוע

  ״אנאר באלח׳י״ הוא ספר השירה החדש והשני של צילה זן בר צור. על ספרה הקודם והנפלא ״כותבת במקל של כורכום״ כתבתי כאן צילה זן בר צור היא חוקרת מגדר ופולקלור וחקרה רבות את תרבות הנשים היהודיות יוצאות אפגניסטן. ספרה, ״אנאר באלח׳י״ , הוא ספר שירה סופית, וכך כתוב בפתח הדבר

נחמה היא מילה שיש בה הבטחה וחום, ועם זאת הכאב נוכח בה במלואו, שהרי לולא היה כאב לא היה צורך בנחמה. כך בדיוק גם שירה הנפלא של ויסלבה שימברוסקה מתוך הספר ״נקודתיים״, בתרגומו הנפלא של רפי וייכרט. (הוצאת קשב לשירה) התאהבתי בו בקריאה ראשונה. אולי כי גם אני לא אוהבת

לקרוא יהודה עמיחי זה כמו, כך מתחילה סדרה נהדרת של שירים שכתב אלון ברזילי ומופיעים בספרו ״מדרגות״ (הוצאת ״עולם חדש״) חשבתי לא פעם על החוויה של קריאת שירה. כמה היא שונה מקריאת פרוזה למשל. סדרת השירים הזו גרמה לי להתעכב עליה בחיוך, להנהן בהסכמה בחלק מהשורות ולהתעכב על אחרות בתהייה

״ציפורניים שחורות״ הוא ספר מיוחד במינו שמשלב שני תחומי אמנות שנוגעים בי ממעמקים- מילים וצילומים. המילים של עפרה שלו, הצילומים של אפרת בלוססקי. ערך את הספר המשורר הנפלא אלי אליהו. הספר הזה פילח לי את הלב, המליח לי את העיניים וחיזק בי מאוד את התחושה ששתי השפות האלה מדברות איתי

״אור נקבוביות״  הוא ספר שיריה הראשון של תמרה לילך מזומן. (הוצאת פרדס) שמו סיקרן אותי. משחק המילים שבין עור עשוי נקבוביות לאור נקבוביות גרם לי לחשוב. עור  נקבוביות מעורר אסוציאציה של משהו פצוע, חולני. לעומתו אור נקבוביות, בעיניי לפחות, הוא האור שמגיע ברכות, דרך הנקבוביות. כמו הציטוט הידוע של לאונרד

״כבשת הדבש״ הוא ספר שיריה השני של נעמה יונג. הוא יצא לאחרונה בהוצאת פרדס ובעריכתו של אלי אליהו. ״כבשת הדבש״ הוא כמובן משחק מילים שמיד מעורר את כבשת הרש שכולנו מכירים. אם חשבתם כמוני על משהו מתוק שמשלב תוכו כבשה ודבש, מעין חיית מחמד דמיונית או בובת ליטוף מתוקה, מגיע

״עורי שפת עבר״ היא אסופת שירים בעריכת לאה צבעוני. כל השירים באסופה, שמונה מאות ושבעים במספר (חמש מאות ארבעים ושבעה יוצרים) עוסקים בשפה העברית. האסופה מכילה שירים פואטיים לצד פזמונים קלילים ושירי ילדים, שירת קודש ושירת ימי הביניים לצד שירים שנכתבו ממש בימים אלו. מתוך דבר העורכת: ״השירים נכתבו בכל