כל הפוסטים בשיר לסופשבוע

לקרוא יהודה עמיחי זה כמו, כך מתחילה סדרה נהדרת של שירים שכתב אלון ברזילי ומופיעים בספרו ״מדרגות״ (הוצאת ״עולם חדש״) חשבתי לא פעם על החוויה של קריאת שירה. כמה היא שונה מקריאת פרוזה למשל. סדרת השירים הזו גרמה לי להתעכב עליה בחיוך, להנהן בהסכמה בחלק מהשורות ולהתעכב על אחרות בתהייה

״ציפורניים שחורות״ הוא ספר מיוחד במינו שמשלב שני תחומי אמנות שנוגעים בי ממעמקים- מילים וצילומים. המילים של עפרה שלו, הצילומים של אפרת בלוססקי. ערך את הספר המשורר הנפלא אלי אליהו. הספר הזה פילח לי את הלב, המליח לי את העיניים וחיזק בי מאוד את התחושה ששתי השפות האלה מדברות איתי

״אור נקבוביות״  הוא ספר שיריה הראשון של תמרה לילך מזומן. (הוצאת פרדס) שמו סיקרן אותי. משחק המילים שבין עור עשוי נקבוביות לאור נקבוביות גרם לי לחשוב. עור  נקבוביות מעורר אסוציאציה של משהו פצוע, חולני. לעומתו אור נקבוביות, בעיניי לפחות, הוא האור שמגיע ברכות, דרך הנקבוביות. כמו הציטוט הידוע של לאונרד

״כבשת הדבש״ הוא ספר שיריה השני של נעמה יונג. הוא יצא לאחרונה בהוצאת פרדס ובעריכתו של אלי אליהו. ״כבשת הדבש״ הוא כמובן משחק מילים שמיד מעורר את כבשת הרש שכולנו מכירים. אם חשבתם כמוני על משהו מתוק שמשלב תוכו כבשה ודבש, מעין חיית מחמד דמיונית או בובת ליטוף מתוקה, מגיע

״עורי שפת עבר״ היא אסופת שירים בעריכת לאה צבעוני. כל השירים באסופה, שמונה מאות ושבעים במספר (חמש מאות ארבעים ושבעה יוצרים) עוסקים בשפה העברית. האסופה מכילה שירים פואטיים לצד פזמונים קלילים ושירי ילדים, שירת קודש ושירת ימי הביניים לצד שירים שנכתבו ממש בימים אלו. מתוך דבר העורכת: ״השירים נכתבו בכל

״איגרת אל הילדים״ הוא חגיגה לשוחרי השירה העברית. זו הכתובה, זו המולחנת ומושרת. שבע שנים אחרי ״עיר ובהלות״, יוצא כעת ספרו החדש של אלי אליהו בהוצאת עם עובד ובשיתוף פעולה מיוחד במינו עם המלחין והזמר דודו טסה. במקביל לספר יוצא דודו טסה בתקליט ויניל, אשר שמו גם הוא ״איגרת אל הילדים״