"טעם של מלח"- ספרה הנהדר של איריס קאופמן
״טעם של מלח״, הוא אמנם ספרה הראשון של איריס קאופמן, אבל הוא לחלוטין לא ספר ביכורים, ומעורר חשק לקרוא עוד מפרי עטה.
״טעם של מלח״, הוא אמנם ספרה הראשון של איריס קאופמן, אבל הוא לחלוטין לא ספר ביכורים, ומעורר חשק לקרוא עוד מפרי עטה.
מזמן לא קראתי ספר מענג ומרחיב לב כל כך, ובו בזמן שופע כאב.
הכתיבה של מיכל שטייניץ שנונה ומלאת הומור, דבר שמאפשר להתבונן היטב גם בשאלות נוקבות מבלי להרגיש דחיסות.
״השתקן״ של ארי ליברמן היה מועמד לפרס ספיר ובצדק.
״מגלה החולשות״ הוא ספרו החדש של ישי שריד. (עורך משה רון. הוצאת ״עם עובד״) אני אוהבת את כתיבתו של ישי שריד. כך למשל כתבתי על ״מפלצת הזיכרון״ או על ״השלישי״ הספרים שלו תמיד מעוררים מחשבה ואי נוחות/פחד. רק לאחרונה חשבתי כמה ספרו ״השלישי״ הופך להיות רלבנטי ומפחד מתמיד. הייתי כותבת
אלמלא היה הדבר מצוין בגב הספר, לא היתה לי שום דרך לדעת שהספר הנהדר והבשל הזה הוא רומן ביכורים.
כתיבה סוחפת, דמויות נהדרות על אף ובזכות אי המושלמות שלהן מחכים לכם ב״בואי הביתה״
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.