כל הפוסטים בדברים שרציתי לומר-הבלוג

לפני 20 שנה הייתי בטיול  מאורגן . אחת התחנות היתה רומא .כמו כולן גם אני הסתובבתי בחנויות הנעליים . זוג נעליים יפה במיוחד קרץ לי מהחנות, נכנסתי, התעניינתי והתברר לי שנותרו רק זוגות במידה 39 או 40. ואני, מה לעשות נועלת מידה 36, מקסימום 37. כעבור שעה שאלה מישהי מהקבוצה:"

היום לפני 14 שנה בשעה 8:00 בדיוק, כשכל התלמידים והמורות ברחבי הארץ התחילו עוד יום לימודים שגרתי, זעקה אפרוחית צווחנית נשמעה ואני הפכתי אמא לעומר. 2 דקות אחר כך זה קרה שוב, הפעם הפכתי אמא להילה. וכך, אחרי כמה שנים שחיכינו להם, אחרי שבעה חודשי הריון מעניין ומורכב, אחרי שבוע

אחד השירים האהובים עלי ביותר(אם לא ה כמו שקשת ליבליך אומרת…) הוא "מה שאת אוהבת" ששרה גלי עטרי הנפלאה. תמיד התייחסתי אליו כשיר פמיניסטי, עד שיום אחד  גיליתי פתאום שאת השיר הנפלא הזה כתבו 2 גברים. מאיר גולדברג כתב את המילים ויצחק קלפטר הלחין. אני מודה, התגנבה בי מחשבה צינית- עד שיש שיר שאומר