״מותו של אהרון אלקלעי״- ספרה הנהדר של עידית אלנתן
״מותו של אהרון אלקלעי״ מתחיל במוות, אבל הוא סיפור על החיים, על האפשרויות וההחמצות.
״מותו של אהרון אלקלעי״ מתחיל במוות, אבל הוא סיפור על החיים, על האפשרויות וההחמצות.
איסלנד הספרותית טובה אלי. חובבי הפרוזה הפואטית, ההתבוננות הפנימית, והקריאה האיטית יתענגו על ״גן עדן וגיהינום״ כמוני.
ספטמבר השנה עתיר ימי חגים וחופשות, מה שאומר- הרבה זמן פנוי לקריאה. קבלו אם כך רשימה של עשרה ספרים מומלצים שיספיקו לכם לפחות עד שמחת תורה.
ראש השנה תשע״ט עומד בפתח, ואם מצרפים לכך את שנת הלימודים שנפתחת הרי זו הזדמנות נהדרת לחדש את הספריות הביתיות של הילדים, או לבקר בספריות הציבוריות, ובמיוחד לחזור ולקרוא עם הילדים. מעבר לכך שזו שעת הנאה משותפת, זו השקעה לטווח ארוך. לפני שניגש לרשימה, רק הערה אחת. לא ציינתי בכל
״ככל שיתיר הזמן״, הוא ספרה השני של אריאלה גולדמינץ (הוצאת כנרת). קדם לו ״מירוץ שליחים״ זה ספר שעושה זום אין על סיטואציות קטנות ומוכרות מהחיים. ככל שהעדשה מתקרבת רואים עוד ועוד פרטים, שחמקו מאיתנו ובמקביל, העולם הרגיל , זה שמסביב הופך מטושטש יותר. זה הייחוד שבו וגם האתגר. מעט על
״אולי בחיים אחרים״ הוא ספר הביכורים של מיכל צינמון-פירון(הוצאת מודן), אבל אילו היו אומרים לי שזהו ספרה השלישי הייתי מאמינה. הוא חף מכל בוסריות, או טעויות שלעיתים מאפיינות ספרי ביכורים. מיכל צינמון-פירון לא מועדת להסברת יתר, היא סומכת על הקורא. היא גם לא מתחנפת ולא לוחצת בכוח על בלוטת הרגש.
״המשחק 2״, ספרה החדש של דנה אבירם,(הוצאת רימונים) הגיע אלי שנה ורבע לאחר שסיימתי לקרוא את קודמו, ״המשחק״. זה מה שכתבתי אז: ״הבעיה היחידה שלי עם הספר הזה, היא שהוא נגמר בשיא המתח ועכשיו אני צריכה לחכות לספר ההמשך״ ובכן, ההמתנה השתלמה. ספר ההמשך הוא לא פחות מצוין מקודמו, ואני
מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.
20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.