תחפושת של רופא- סיפור לפורים

שמעו ילדים ואספר לכם מעשייה על רובוט שהתחפש לרופא.

מעשה שהיה כך היה:

אחרי יותר מחודשיים שחיכיתי לרופא המומחה, הגעתי למרפאה , חיכיתי לרופא שהגיע באיחור ולא טרח להתנצל או אפילו לומר שלום.

חיכיתי חצי שעה, הייתי אצלו שלוש או חמש דקות , מתוכן רוב הזמן הסתכל על המחשב ( למה באמת שיסתכל עלי? )עשה טובה וענה על שאלותי במשפטים קצרצרים וסיכם פחות או יותר ב- מה את רוצה? יש לך פיברומיאלגיה, לסבול זה תפקידך בתמונה הזאת.

מה אני רוצה?

אני אגיד לך בדיוק:

אני רוצה שהפיברו יעלם , אבל את זה רק קוסם או פייה יכולים לעשות ,ואני לא חיה באשליות.

אני כן רוצה למצוא פתרון שיאפשר לי לחיות את החיים במיטבם למרות ולצד הפיברו.

אני כן רוצה לנסות את כל הפתרונות שהרפואה מציעה ולהחליט מה מתאים לי- זה הגוף שלי , להזכירך.

אני כן רוצה שהרופא לא יראה בעובדה שיש מעט מאוד רופאים כמוהו שמתמחים במחלה הזאת עילה להתנשאות. , אלא להפך , ירגיש מחויבות גדולה יותר.

אני כן רוצה להרגיש שהרופא שמולי, רואה אותי ולא רק את המחשב.

אני כן רוצה שהרופא המומחה, דווקא הוא, יבין- כאבים ותשישות אמנם לא הורגים, אבל הם משבשים לגמרי את איכות החיים והתייחסות מזלזלת חסרת אמפתיה רק מחמירה את המצב.

מה אני רוצה?

אני רוצה רופא בן אדם. לא רובוט קר ומתנשא שעושה טובה ועונה ברבעי משפט על שאלות לגיטימיות שלי.

אתה חושב שאני רוצה הרבה?

אולי,אבל זו זכותי. זה כתוב בחוק זכויות החולה פרק ג:

טיפול רפואי נאות

״מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.״

יצאתי מהמרפאה עם מרשם לניסוי תרופתי חדש( תחזיקו אצבעות) ועם תחושה מגעילה ואפילו לא ממש מוגדרת, מן חנק כזה בגרון שניסיתי להעלים.

בילוי של חצי יום עם חברה טובה ומילים מנחמות של הצדיק עזרו לי להתאושש.

בשורה התחתונה, קיבלתי חלק מה שרציתי- לנסות עוד פתרון תרופתי. אם אצטרך לחזור לרובוט שהתחפש לרופא אהיה מוכנה נפשית ואתמודד עם זה.

ומאחר ואני ידועה כפוליאנה, הנה הבשורה המעודדת:

יש גם רופאים אחרים, רופאת המשפחה שלי למשל, היא מלאכית שהתחפשה לרופאה.

חג פורים שמח

ממני, שרית פליין, כותבת אתכם בשבילכם