פבלוב, המילים ואני

מכירים את השיר של יהונתן גפן:

 ״כשאומרים צנון מרגישים את הלשון״?

לפני זמן קצר בעקבות קריאת פוסט קודם שכתבתי , כתבה לי נטע מייסלוס, חברה פייסבוקית, שמיד כשהיא שומעת את צמד המילים חדר המתנה, היא נעשית רעבה.

צחקתי בהסכמה , ממש כמו באפקט פבלוב הידוע ,המילים גורמות  לי לתגובה רפלקסיבית.

התחלתי לחפש מילים נוספות שיש להן אפקט כזה.

הנה רשימת המילים המרעיבות שלי:

דיאטה, בדיקות בצום, ליל הסדר, יום כיפור

יש גם מילים שגורמות לחשק במזון מסוג מסויים.

פסח למשל גורם לי לתאווה בלתי מוסברת לנגוס בפיתה עסיסית מלאה כל טוב ומטפטפת( ולא, אני לא אוכלת כאלה במציאות)

הנסיך שלי אומר שצמד המילים ״ בית ספר״ גורמות לו להרגיש מנומנם ועייף במיוחד.

יש מילים שגורמות לי לכאב ראש- גולללל, דרבי, ליגת האלופות, ערוץ הספורט, או בקיצור כל מילה שרומזת לי שהצדיק והנסיך צופים במשחק כדורגל ותיכף יהיו פה שאגות.

שלמה ארצי שואל בשירו מהן המילים?

לפעמים הן פשוט קוד הפעלה לבלוטת רגש מסוימת.

משפט שמתחיל במילים- ״אל תדאגי״ בדרך כלל מדאיג אותי ואין מילה יותר מלחיצה מ- תרגעי

״ מחשב מסלול מחדש״ – די מלחיץ, מצד שני הרבה יותר מלחיץ כשהwaze שותק

יש צירופי מילים שמייד מעלים לי דמעות בעיניים ומחנק בגרון:

נובמבר 95, יזכור ישראל, דסי  רבינוביץ

יש גם מילים שגורמות לי לחיוך מאושר , לא את כולן אני יכולה לגלות לכם, אבל הנה חלק מהן: פריז, ברצלונה, ים,חיבוק, זכיתי לאהוב.

אלה המילים שלי איתן אני כותבת אתכם בשבילכם

ומהן המילים שלכם?