השלום של מיכאל- המלצת קריאה

אני אוהבת ספרי ילדים טובים. אני לא אוהבת ספרי ילדים מגויסים.

הספר ״השלום של מיכאל״ שכתב מיכאל מור יוסף ואיירה ורד רשף גוזלן שייך לשמחתי לקבוצה הראשונה.

למרות שבקלות רבה יכול היה למעוד ולהחליק אל עבר קבוצת המגויסים למען השלום- הוא לא.

מיכאל הוא כפי שכתוב בפתיח ״ילד קטן שמזכיר לכולנו את מה ששכחנו מזמן״

אני בטוחה שלא במקרה שמו הפרטי של הסופר ושם הדמות זהים. מיכאל הוא הילד הקטן שהיינו כולנו.

פעם, ממש מזמן כשהנסיך שלי היה בערך בן שלוש הלכנו לפארק. ליד אחד המתקנים הוא פגש ילד בן גילו והם שיחקו יחד במשך כשעה.

כשחזרנו שאלתי אותו- ״ מי היה הילד הזה?״ הנסיך ענה: ״ חבר שלי״

שאלתי:״ ואיך קוראים לו?״ הנסיך בנונשלנטיות :״ לא יודע״

ככה זה בגיל שלוש- זוכרים מה חשוב ומתעלמים מהשאר.

כך גם בספר:

״ פתאום ככה סתם, באמצע היום

התחיל מיכאל לומר לכולם…. שלום״

בלי לקלקל לכם את הנאת הקריאה, לא אגלה את הסוף, רק אגלה שהתמימות הקסומה שבספר גרמה גם לי וגם לנסיך שלי, שגדל מאז אותו יום בפארק , להפוך דף אחרי דף בספר ולגלות שאנחנו מחייכים בזמן הקריאה.

כמה יתרונות ״ חינוכיים״ לספר ואני מדגישה- הם לא הופכים את הספר למגויסי ולא פוגמים בהנאה.

1- מיעוט טקסט. בכל עמוד יש משפט או שניים. כתובים באותיות גדולות ומנוקדות- יתרון גדול לילדים בשלב ראשית קריאה.

2- חזרתיות- התבנית הקבועה והמילים החוזרות מאפשרים לילדים צעירים מאוד ״ להצטרף״ לקריאה ושוב- תומכים בילדים בשלב ״ ראשית קריאה״

3 – החריזה והמקצב טבעיים ואינם מאולצים. מה שגורם גם למבוגר הקורא וגם לצעיר המאזין להנאה.

4- ההפתעה בסוף הספר פותחת פתח לשיחה אמיתית עם הילדים. על מה? זה בדיוק העניין. כל מפגש עם הספר וילדים יביא לשיחות שונות. משלום עולמי, דרך תמימות, שיחה עם זרים, שפות שונות ועוד ועוד.

לסיכום- אם יש לכם ילד מגיל שנתיים ומעלה, קחו אותו ואת הספר ושבו למפגש של הנאה עם הספר הזה.

והנה עוד כמה ספרי ילדים שאהבתי.

שרית פליין, כותבת אתכם בשבילכם