• Facebook
אוצר מילים
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
    • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
    • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
  • שני שירים חדשים משולחן הכתיבה שלי.
  • אדל- ספרה של יוכי ברנדס חטף וריתק אותי בניגוד לכל הציפיות
  • על חלומות ומדרגות- השיר של חני דינור ושלי
  • ״דבר מה נעלם״ שירים מתוך ספרה החדש של טלי וייס
  • “הבת היחידה” א.ב יהושוע מתעלה על עצמו
  • ״נעדרים קרים״- ספרו המצוין של אסף קוגלר
  • כל מילה בצבע- שיתוף פעולה שמרגש אותי
  • “רשומון מרוקאי” הפואמה המרגשת של שרון אריק כהן
  • ״ברוכה הבאה לחיים שלך״ ספרה הסוחף של נטע חוטר
  • “אפיזודה חולפת” ספרה של טלי יעקבי קנלר
אוצר מילים
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
    • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • נעים להכיר
  • ספרים מומלצים
    • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
ראשי » לחיות עם פיברומיאלגיה » לחיות עם פיברומיאלגיה

לחיות עם פיברומיאלגיה

saritflain 11/05/2013 14:21 9 תגובות

פוסט שנכתב בהמשכים,בכאב ובאופטימיות.

  • פייסבוק
  • פינטרסט

לחיות עם פיברו

הפוסט הזה נכתב במקור לפני שבועיים. באחד הימים הקשים יותר.

כתבתי, שפכתי את נשמתי על האייפד (מזל שהוא קיים ומאפשר לי לכתוב גם מהמיטה) והחלטתי שהפוסט יחכה, עוד לא יתפרסם, דווקא בגלל שהוא היה כל כך כואב וזועם.

נתתי לו (ולעצמי) לנוח ולחכות.

עברו עוד כמה ימים, חלקם טובים חלקם פחות ובדיוק שבוע לפני יום המודעות לפיברומיאלגיה הבנתי למה חשוב שהוא יתפרסם , למה חשוב שיהיה יום כזה.

הייתי אצל רופאה(לא רופאת המשפחה שלי. היא נפלאה למזלי)

ברגע ששמעה ממני את המילה פיברומיאלגיה הסתכלה עלי בזלזול מתנשא ואמרה:״לא לא לא. המיגרנות לא קשורות לזה.המיגרנות אמיתיות. פיברומיאלגיה זה דבר שלא באמת״

 

זה היה משפט הפתיחה שלה. אני כבר רציתי לקום וללכת, אבל מצד שני הייתי אצלה בגלל סיבה מסויימת ועדיין קיויתי לטוב.

היא דיברה עוד רבע שעה,אין לי מושג על מה. קיללה בלטינית , אני רק חיכיתי שזה יגמר.

משפט הסיכום  שלה היה :

 ״אפשר לטפל במה שבאמת ,לא  בפיברומיאלגיה.״ 

יצאתי בתחושה איומה. גוש תקוע בגרון. הבן שלי חיכה לי בחדר ההמתנה,לכן עצרתי בכוח את הדמעות.

מלמלתי משהו אליו , המשכנו לקניות, חזרנו הביתה ובכל הזמן הזה הרגשתי כאילו אני מסתכלת על כל הסיטואציה מהצד.

נכון, הפרופסור שאבחן אותי באמת אמר לי שיש רופאים רבים מאוד שזו ההתייחסות שלהם, אבל למזלי עד עכשיו לא חוויתי את זה על בשרי.

זו חוויה של חוסר אונים,  של  בת ערובה, כי אני צריכה את המכתב שלה כדי לסיים פרוצדורה ומצד שני- חוסר האמפתיה הזה, ההתנשאות, הרמיזות שזה משהו שקיים רק בראש שלי.

נכון ,פיברו שייך לקבוצת גוף נפש. כשהנפש חווה משהו כמו למשל התענוג המפוקפק של שיחה עם רופאה כזאת, הגוף מגיב ומייד.

הכאבים שלי התעצמו בערך דקה אחרי שהיא התחילה לנאום.

אבל ,יש ימים רבים שמצב הרוח מעולה( כמה שאפשר כשהכל כואב) ואין שום מתח ובכל זאת הכל כואב  וכשאני מתעוררת תשושה עוד לפני שהתחיל היום , זה לא תמיד כי קרה משהו.

וכן- זה אמיתי לגמרי. 

הרופאה הזאת, יש לי הרבה מאוד מה לומר לה, אבל בינתיים נסתפק ב: היפוקרטס בטח מתהפך בקברו.

אחרי ההקדמה הארוכה הנה מה שכתבתי באותו יום:

וואו, כמה שאת כועסת!״ היא אמרה,

ואז הבנתי- כן! אני כועסת. נורא! ולא- לא אכפת לי שזה לא עוזר, ולא אכפת לי שאין באמת נמען לכעס שלי ולא אכפת לי שצריך גישה חיובית.

אני כועסת!

כי נמאס לי מזה שאי אפשר לתכנן כלום. כלומר אפשר לתכנן, הכל, אבל תמיד יש ברקע את הענן הזה. הידיעה הזאת שאולי בסוף יבוא הפיברו הארור ויגרום לזה שהתכנית תבוטל.

כן, אני עדיין יכולה לנסוע לקיסריה ולהנות מהופעה של שלמה ארצי כאילו אין מחר, אבל יש מחר וגם מחרתיים ואחרי- הוא מייד מגיח ואומר:

נהנית? יופי. עכשיו תשלמי. ובגדול. תגלי שהביטוי מכף רגל ועד ראש הוא מדויק כשמדובר על מפת כאבים. העייפות תכרסם עוד 3 ימים אחרי כן.

אני כועסת ,כי נמאס לי מזה שקור מכאיב לי בשרירים ובפרקים , אבל חום לעומת זה מתיש ומחליש וגורם לי להרגיש כאילו מישהו שאב ממני את כל האנרגיות, אה כן הוא גם דופק בראש בדרך כלל.

אז מה? אני צריכה לבחור בין דבר לחולירע?

לעבור לגור ב…איפה בעצם יש מזג אוויר אביבי כל השנה?

נעשיתי מומחית לכל המשחות ההומאופתיות בשוק, גיליתי שכוסות רוח זה משהו אמיתי ולא סתם ביטוי , תקעתי מחטים סיניות במקומות שלא ידעתי על קיומם,הוצאתי מאות שקלים כל חודש על תרופות( לא. הן לא בסל , ואתם יודעים מה? אין לי טענות למשרד הבריאות. באמת. תרופות מצילות חיים הרבה יותר חשובות)

אני יוצאת לניסויים טעיות ותהיות- עד שאמצא את האיזון  שטוב לגוף שלי.  זה שיגרום לכך שגם אצליח לישון בלילה ,וגם לא אתעורר מותשת.

שיכווץ את הפיברו הזה  ויגרום לכך שהביקורים שלו יהיו נדירים יותר.

עוד לא מצאתי.

אני אמצא, ואני יודעת שיש דברים הרבה יותר גרועים, ואני מוכנה לחתום עכשיו על הסכם עם כל אחראי הגורלות שזו תהיה המחלה היחידה שהגרלתי( ניסיתי. אף אחד לא הסכים לחתום), אבל בינתיים מדי פעם אני כועסת , כי אני לא יכולה לעשות שום דבר אחר.

יאמר לזכות הנכלולי הזה שהוא מגוון.

פעם אלו כאבים איומים ברגליים, שגורמים לי לרצות לתלוש אותן,

פעם בידיים וכך הוא מטייל לו בכל הגוף,

יש ימים שהוא לא מכאיב, אבל לוקח את כל האנרגיות. אפילו הנשימה מעייפת, כאילו התיישב לי  בניין על החזה.

הוא מגוון גם בשעות הביקור שלו  בא, הולך, חוזר.

 

חוזר. הוא תמיד חוזר,

בעצם הוא אף פעם לא ממש הולך וגם כשמבחוץ אני נראית בריאה לחלוטין- הוא פה. אצלי בתוך הגוף.

אבל אתם יודעים מה?

 

אני הרי פוליאנה, לא יכולה שלא להזכיר לעצמי:

אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר. 

הוא ימשיך בשלו ואני אמשיך בשלי, מדי פעם נקשיב זה לזו , לפעמים נתעלם, לרוב נילחם , עד שהוא יסכים לדו קיום.

 

לקריאה נוספת  על ההתמודדות שלי עם פיברומיאלגיה לחצו על המילה התמודדות.

  • פייסבוק
  • פינטרסט

קשור

לחיות עם פיברומיאלגיה

שרית פליין |להציג את כל הפוסטים של saritflain


« פוסט קודם
פוסט הבא »

9 תגובות

  1. דידי יזרעאלי הגב 11/05/2013 בשעה 15:40

    אחותי שלי…
    מי תבין אותך טוב ממני?…
    קבלי חיבוק עדין לחיזוק.

    • שרית פליין- כותבת אתכם בשבילכם הגב 12/05/2013 בשעה 16:45

      תודה רבה דידי יקרה,
      על החיבו , על ההבנה והאמפתיה.
      קבלי חיבוק עדין חזרה.

  2. נעמי ברנר הגב 01/06/2013 בשעה 16:07

    היי שרית
    רק עכשיו פתחתי את המייל שלי ובעצם את הספאם ושם קראתי וכאבתי את מה שכתבת אודות המחלה שתקפה אותך. אז קודם כל וראשית לכל אני מאחלת שתתגברי על הכאבים והתחושות הקשות שמלוות את המחלה ומי ייתן ותחזרי לאיתנך כמה שיותר מהר.

    • שרית פליין- כותבת אתכם בשבילכם הגב 01/06/2013 בשעה 17:34

      תודה רבה נעמי יקרה.
      אמן ואמן!

  3. שושי כרמל הגב 19/06/2013 בשעה 17:12

    אשמח לקבל כל מידע שיעזור להתגבר ולשרוד מהכאבים של הפברימיאלגיה שסובל בן משפחתי תודה שושי

    • שרית פליין- כותבת אתכם בשבילכם הגב 20/06/2013 בשעה 14:04

      שושי,
      את כל מה שאני יודעת מניסיוני כתבתי כאן בבלוג. מעבר לזה לצערי גם לעצמי אין לי תשובות. במשפט אחד שם המשחק הוא להקשיב לגוף , לקבל את הקצב שלו , לקבל את הטיפול התרופתי והמשלים ויחד עם זאת- להמשיך בחיים.

  4. דברים שרציתי לומר | מרק עגבניות בקלי קלות הגב 06/01/2014 בשעה 12:16

    […] החורף, למען האמת אני מתעבת אותו. הקור רק מגביר את כאבי הפיברו,שעות החשיכה המרובות מעייפות אותי, והגשם? אני מוכנה שירד […]

  5. ללה הגב 21/03/2018 בשעה 15:16

    רק אנחנו יודעות שהכל אמת
    אפילו שעברו 5 שנים מאז הכתיבה הכאב לא נשכח ונשאר ונשאר
    תודה שבזכותך אני מבינה ולאהרק חושבת או מדמיינת את הכאבים.
    שנזכה לחיות עם הצל שלנו בידידות ובשלווה ובכך להביא לשמחה במה שיש ושלא יהיה יותר גרוע. שמחה בשבילך שהצלחת.להעלות דברים אמיתיים.
    בהצלחה

    • שרית פליין הגב 22/03/2018 בשעה 08:37

      תודה על המילים שלך ואמן!

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

אנונימוס בלפי הגדול

״החברה של גברת מגרה״ עוד הצלחה בסדרת הפקד מגרה

5 ספרים שילדים אוהבים – במיוחד לימי החורף

איריס אליה כהן מספרת

4 ספרי ילדים מומלצים כמתנת חג – מגיל שנתיים ועד כיתה ו׳

תני לאור שלך לזרוח

“משהו קורה לאשה” 4 שירים נפלאים של יעל צבעוני

מלחין הוא לפעמים קולם של געגועים

מתוך “אנה מסתובבת לאט”/ ענת לוין

״ברוכה הבאה לחיים שלך״ ספרה הסוחף של נטע חוטר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים הוצאת שוקן המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כוחה של מילה לחיות עם פיברומיאלגיה סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים ספרי נוער עם עובד שירה עברית שרית פליין תמיר סנדיק
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • שני שירים חדשים משולחן הכתיבה שלי.
  • אדל- ספרה של יוכי ברנדס חטף וריתק אותי בניגוד לכל הציפיות
  • על חלומות ומדרגות- השיר של חני דינור ושלי
  • שירים שלי מקבלים בית מוזיקלי
  • ״דבר מה נעלם״ שירים מתוך ספרה החדש של טלי וייס
  • “הבת היחידה” א.ב יהושוע מתעלה על עצמו
  • ״נעדרים קרים״- ספרו המצוין של אסף קוגלר
  • כל מילה בצבע- שיתוף פעולה שמרגש אותי
  • “רשומון מרוקאי” הפואמה המרגשת של שרון אריק כהן
  • ״ברוכה הבאה לחיים שלך״ ספרה הסוחף של נטע חוטר
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי ילדים ונוער
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
  • שירים שלי שהולחנו
תפריט ראשי
  • נעים להכיר
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • ספרי ילדים ונוער
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד