ביקורת קריאה על ספרה החדש של אידית בולברינג, בתוספת רעיונות לפעילות ושיחה
אחד הדברים שאהבתי ביותר בתורה מורה, היה לקרוא באזני התלמידים בהמשכים.
הייתי קוראת להם, מרימה את העיניים מדי פעם מהספר ורואה את העיניים שלהם גדולות וקשובות, מחייכת לעצמי בלב וממשיכה.
תמיד כשהייתי עוצרת ואומרת: ״ נמשיך בשבוע הבא״ הייתי שומעת קריאות מחאה״ לא! עוד פרק! תמשיכי״
הסוד הוא בבחירת ספר טוב.
ספר טוב לילדים ולנוער עונה על כל הקריטריונים של ספר טוב למבוגרים, ( עלילה מעניינת, כתיבה קולחת,דמויות מעניינות וכו׳) אבל נוסף על כך הוא צריך לדבר בגובה העיניים של הקוראים. לא מתיילד ולא מחנך.
הספר ״ חודש עם אפריל מאי״ שכתבה אידית בולברינג, עונה על כל הקריטריונים האלה.
אפריל- מאי היא נערה מתבגרת, שהוריה התגרשו. לאחר הגירושים היא עוברת לגור עם אביה, אותו היא מכנה פלאפי.
את שמה המיוחד קיבלה אחרי שהוריה לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי שמה :״פלאפי חשב שאפריל הוא החודש הכי יפה בשנה. אמא אהבה את מאי. יש לי שם של לוח שנה…").
שם משפחתה דרך אגב , הוא פברואר.
אביה עושה כמיטב יכולתו, אבל לא ממש מתפקד. אמא שלה עסוקה בזוגיות החדשה שלה ואפריל מאי מתמודדת כמעט לבדה עם השינוי בתא המשפחתי, ועם הסתגלות לבית הספר החדש.
אל דאגה, למרות כל האמור לעיל, מדובר בספר שלפני הכל הוא מצחיק.
אפריל( תרשו לי לקצר את שמה) היא נערה חכמה , מלאת הומור, ואי אפשר שלא להזדהות איתה, להתפעל מתעלוליה ובמקביל לרצות לחבק אותה. תוך כדי הקריאה נזכרתי ב״בילבי בת גרב״ המפורסמת, למרות שלפי הכריכה היא גורבת גרביים מתאימים:)
הספר כתוב בצורה קולחת ובשפה עשירה. הנה כמה דוגמאות:
״אני אומרת למלי לא לרתום את העגלה לפני הסוסים ״(78)
״המילה היומית שלי היא ריסון. אני הולכת לבלות את היום בריסון התשוקות שלי, בעיקר התשוקה לתלוש את הפאה מעל הראש של סארל ולחנוק אותו בה״(66)
זוהי פנייה להורים ולמורים שבקהל–
גם לילדים כבר קוראים בעצמם מזמן זקוקים לזמן הזה שבו המבוגר קורא באוזניהם.
בקריאה בהמשכים של הספר הזה אני ממליצה לסמן מראש נקודות בהן כדאי לעצור את הקריאה לצורך שיחה.
למשל על הדרך שבה שופטים הילדים העשירים בספר את שאר הילדים על פי הבגדים שהם לובשים.
במקום לתת אלף הרצאות על קבלת השונה, אפשר לפתח שיחה שאין בה שיפוטיות, להקשיב למה שאומרים הילדים על הדמויות, לאפשר להם לספר מניסיונם. תתפלאו כמה דברים יפתיעו אתכם כשתקשיבו להם.
כשאפריל אומרת על הילדים בבית הספר שהם ״ בטוחים שמרקו פולו זה הבחור החמוד,שהם אף פעם לא מצליחים להשיג בבריכה. ״ זה בדיוק המקום לעצור ולהעשיר את הידע של הילדים בשיחה על מיהו באמת מרקו פולו ומי היו מגלי עולם אחרים. אפשר לפתוח יחד את האטלס ולצאת למסע בעקבות המגלים, אפשר לשחק ערי בירה וארצות. השמיים הם הגבול
עלילת הספר מתרחשת בדרום אפריקה ותוך כדי הקריאה הקורא מקבל ידע על ארץ זו, על ידי הערות רלבנטיות של המתרגם.
לסיכום- ממליצה לכל מורה בכיתות ד׳- ו׳ לקרוא את הספר באזני התלמידים ולדאוג לכמה עותקים בספרייה הכיתתית.
ממליצה אפילו יותר להורים שילדיהם בני עשר ומעלה, לרכוש את הספר או לשאול אותו בספרייה ולא לוותר על קריאה משותפת לפני השינה.
הם אף פעם לא גדולים מדי לקסם הזה שמשלב ספר, זמן הורה-ילד וחיבוק.