שרית פלייןביקורת קריאה+המלצה על הסרט"מסע של מאה צעדים"
בסרט ״ מסע של מאה צעדים״ מספרת מרגריט, סו-שף צעירה, על השפית אצלה היא עובדת, שכאשר היא מראיינת עובד חדש לצוות המטבח שלה, היא לא קוראת קורות חיים ולא שואלת אותו כלום. היא רק מבקשת ממנו להכין לה אומלט ועל פי הביס הראשון היא יודעת אם יש לו את זה, כלומר האם הוא ראוי להיות שף במסעדה שלה.
נזכרתי בחלק הזה מהסרט כשסיימתי תוך פחות מיומיים את הספר״ בלי להשאיר עקבות" שכתב ג'יימס פטרסון.
נתקלתי בו במקרה בחנות הספרים , רכשתי אותו וחשבתי שהוא יאלץ לחכות בסבלנות לתורו לאור הר הספרים הממתין לי בבית.
אלא שאחרי שקראתי בזה אחר זה שני ספרים מצוינים, "סוס אחד נכנס לבר" ו "טווס בחדר המדרגות", הרגשתי שאני זקוקה לסוֹרבֵּה ספרותי, ספר קליל, שלא אקשר לדמויות שבו, שלא ידרוש ממני שום משאב רגשי, כזה שכמה ימים לאחר שאסיים אותו אזכור רק אם אהבתי או לא, בלי לזכור שמץ מהעלילה.
וכמו השפית שנגיסה קטנה מאומלט מספיקה לה כדי להחליט כך אני עם ספרי מתח.
בז׳אנרים אחרים אני עשויה להתלבט לגבי הספר ולתת לו כמה עשרות עמודי חסד, אך כשמדובר בספר מתח או שהוא תופס אותי מהפרק הראשון( בימים נדיבים במיוחד -פרק שני) או שאני מוותרת עליו.
״ בלי להשאיר עקבות״ תפס אותי מהפרק הראשון ומפרק לפרק העמיקה לפיתתו, עד כדי כך שבפרקים האחרונים הבהלתי מדי פעם את בני משפחתי כשקראת הבהלה שלי נשמעה בקול רם.
מעט על העלילה ללא חשש ספוילר:
נינה בלום , עורכת דין מצליחה מניו יורק, אם לבת 16, היא למעשה מישהי אחרת, מישהי ששינתה את זהותה כדי להגן על חייה וחיי בתה, אלא שסודות כמנהגם מתחילים להתגלות, העבר רודף אותה והיא חייבת להתעמת סכנות כדי להציל את חייה וחיי בתה.
ולפני סיום מילה על הסרט מתחילת הפוסט:
"מסע של מאה צעדים" הוא סרט נפלא , מומלץ בחום לכל אוהבי הקולינריה ו/ או צרפת ו/ או אהבה.
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂