ההתרשמות שלי מספרה השני של מאירה ברנע גולדברג
את הספר "משפחה לדוגמה״ שכתבה מאירה ברנע -גולדברג קראתי כמעט בנשימה אחת.
התחלתי ביום שישי אחרי שנת הצהריים, עזבתי לצורך נסיעה לארוחה משפחתית ומיהרתי אליו מיד כשחזרתי.
הפעם לא עזבתי עד שסיימתי לקרוא אותו, מעט לפני חצות.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
למיכל יש משפחה רבת עניין;אחותה הצעירה מאורסת לבחור שאף אחד לא סובל, הם מתארסים ונפרדים ושוב מתארסים וחוזר חלילה, אחיה הצעיר יוצא מהארון ומביא בכך לשרשרת תגובות, אמא שלה חולת ניקיון ומרוכזת רוב הזמן בעצמה, אביה יכול היה להשתלב בקלות בימי הביניים, וסבתא שלה עושה ובעיקר אומרת רק מה שהיא רוצה.
למיכל עצמה יש זוגיות נהדרת עם בעלה ערן וילד מדהים, נמרוד ,בן שנתיים וקצת, יפהפה, שיודע לצטט ספרים , מכיר את כל המלחינים הקלאסיים , ומפזם את יצירותיהם.
שיחה קצרה עם הגננת , מעוררת אצל מיכל וערן חשש.
את השאר תקראו בעצמכם.
הכתיבה של מאירה ברנע- גולדברג כובשת, ממש כמו נמרוד, הילד של מיכל וערן.
דמעתי, צחקתי, כעסתי, קיוויתי, כאבתי ובעיקר שכחתי שאני קוראת והייתי ממש שם איתם.
שמו של הספר מרמז על כפל משמעות. האם הכוונה במילה לדוגמה היא במשמעות של למופת או במשמעות של למשל?
גם וגם.
המשפחה הזו היא משפחה למופת במובן האמיתי של המילה. ברגעים מסוימים ובאחרים היא משפחה למופת במרכאות כפולות ומכופלות.
מדובר במשפחה לדוגמה במובן של למשל, כלומר בחירה אקראית , כי בכל משפחה, זו לדוגמה, אפשר למצוא לפחות חלק ממה שמוצאים במשפחה המורחבת של מיכל( אולי לא באותם מינונים)
כל קורא יכול למצוא את עצמו בספר הזה, ולמרות זאת אין כלל תחושה של ״תפסת מרובה לא תפסת״ אלא של יותר מרובד אחד , ממש כמו בחיים.
ובנימה מעט אישית יותר, פנייה אל כמה מחברותי שהן אימהות לילדים מיוחדים, אתן מיוחדות בכל כך הרבה מובנים, ממלאות השראה ואמונה ואני גאה בכל אחת מכן ואוהבת אתכן מאוד.