שרית פלייןהסקירה שלי על ספרו החדש של איאן מקיואן, בהוצאת עם עובד
טובת הילד הוא מונח שהפך לביטוי משפטי שגור כל כך, עד ששכחנו כמה לא מובהקות הן שתי המילים ממנו הוא מורכב, ועוד פחות מכך מובהק ומוגדר הצירוף שלהן.
בספר "טובת הילד" (הוצאת עם עובד) איאן מקיואן מאיר אלומת אור בדיוק על כך.
מהי טובה? מי מחליט מהו טוב או רע? האם זו הגדרה משפטית? מוסרית? תלוית תרבות?
ומיהו ילד? האם אותו נער שבעוד חודשיים יחגוג את יום הולדתו ה-18 נחשב עדיין לילד? מבחינת החוק כאן התשובה חד משמעית, יחד עם זאת יש מקום לשיקול הדעת של המערכת המשפטית..
אבל עם כל הכבוד לשאלות החשובות ומעניינות הללו ,איאן מקיואן, קודם כל מספר סיפור, ולא סתם סיפור-סיפור מעניין.
פיונה היא אישה כבת שישים, נשואה, ללא ילדים. היא מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה.
במסגרת תפקידה היא פוסקת וחורצות גורלות. למשל האם לערוך ניתוח הפרדה בין תאומים סיאמיים, כאשר ברור שהניתוח יהרוג את אחד מהם, וללא ניתוח ימותו שניהם?
במקרה אחר עליה לפסוק במקרה של נער שמשפחתו שייכת לקהילת ״עדי יהוה״. הנער חולה בלוקמיה. הרופאים יכולים להציל אותו , אלא שהטיפול כרוך בקבלת עירוי דם, דבר המנוגד לאמונתם של בני קהילה זו.
הנער עצמו גם הוא מתנגד, לכאורה הוא מבין שבכך הוא גוזר על עצמו גזר דין מוות.
פיונה פוסקת ( ברור שלא אגלה לכם מהו פסק דינה) ולפסיקתה יש השלכות לא צפויות.
מדובר בספר שכתוב היטב, קולח , ומעורר מחשבה.
נקודה מעניינת נוספת: הסופר עושה בספר שימוש במוזיקה ממש כפי שעושים מפיקי סרטי מתח.
אני משוכנעת שלמיטיבי לכת במוזיקה קלאסית צפוי רובד נוסף של הנאה, ובכל זאת גם ללא בקיאות יתר במוזיקה יכולתי לחוש את המתח שהיא מוסיפה, בעיקר לקראת סוף הספר בתיאור הקונצרט בו לוקחת פיונה חלק, סצנה שממש מזמינה להסריט את הספר.
לסיכום, מקיואן, כתב ספר קצר(193 עמודים) , מעניין, וקולח. מתאים בדיוק לימים אלה של חגים וחופשה.