saritflainחווית הקריאה שלי בספרה של רוני פלומן
מה עשה חשפן אצלי בסלון?
הלו, תמחקו את המחשבות האלה מהר. מדובר בספר, ואפילו לא ברומן רומנטי. רחוק מאוד מזה.
ב״חשפן״ , ספרה של רוני פלומן( הוצאת עולם חדש) יש שלוש נובלות.
בראשונה״אזניים״ מסופר על משפחת מהגרים מישראל לארצות הברית. האב, יזם הייטק, נאלץ להתמודד עם כשלון החברה שהקים ועם רב המכר שכתבה בתו על חיי משפחתם ואשר בלשון המעטה לא מחמיא לו.
אפשר כמובן לכתוב רומן טרגי על המשפחה הזו,למרבה השמחה רוני פלומן כתבה סיפור שפשוט כיף לקרוא אותו. קליל ומרענן.
הסיפור השני, ״כפרייה״ הוא סיפור מלא חמלה אהבה וגם עצב. חיה היא קשישה החיה בבית בנה במושב ומתוודעת דרך המנקה הפיליפינית שלה לבן משפחה אובד. תוך כדי הסיפור אנו מתוודעים גם לירין , נכדה בן החמש , אשר מקור החום המשפחתי היחיד שלו היא אותה פיליפינית
תמצית העצב של הסיפור הזה מוצגת בפסקה הזו :
״היא לא ריחמה על אחותה ובנותיה, ולא על הגיס, ולא על בעלה משה, ואפילו לא על עודד. ומי שאינו מרחם הולך ומרחיק את העולם ממנו, עד שהוא נשאר לבדו.״
הסיפור האחרון ״ חשפן״. מספר על שירי, אשר למדה משפטים מכל הסיבות הלא נכונות. בסיפור הזה רוני פלומן מראה בצורה כביכול מחוייכת את המילכוד שנשים צעירות נמצאות בו. במקום לרצות להיות מעולות בדרכן הן רוצות להיות כמו הגברים.
גם על שירי, כמו על כל רווקה״ מזדקנת ״ שחגגה כבר את יום הולדתה ה30,מופעל מכבש החתונה, והמשפט ״כולם רצו לחגוג את עצמם בעיצוב מקורי, כמו של כל האחרים.״ מתאר יפה כל כך את המירוץ המטורף בדרך אל החתונה. שיא הסיפור מתרחש כששירי מוזמנת למסיבת רווקות של חברה אליה הוזמן חשפן.
תיאור הערב כולו והופעתו של החשפן בפרט, משאירה בתחושה מטרידה לא רק את הדמויות אלא גם אותי כקוראת,וממש לא בגלל תיאורי מין נועזים(אין כאלה בסיפור) ובכך היא מעוררת מחשבה.
שלושה סיפורים שונים לחלוטין, מראים את מגוון הכישרון של הסופרת, ואת מנעד הרגשות שהיא מצליחה ליצור בכתיבתה.