אנג’ל, המלאך שהפתיע אותי לטובה.

הספר ״ אנג’ל ״ שכתבה ענבל אלמוזנינו, הגיע אלי לסקירה מלווה בשמן של שתי מליצות יושר.

העורכת הספרותית של הספר, הלנה מגר טלמור, והעורכת הלשונית, יעל שכנאי.

לא הכרתי את ענבל, אך את שתי העורכות אני מכירה, ובעיניי הן מעין חותם של איכות. (ראו קישורים בתחתית הפוסט)

הספר שייך לסוגה( ז׳אנר) אשר לרוב אינני נוהגת לקרוא- מתח אירוטי, ועם זאת אני שמחה שקראתי אותו.

“אנג’ל” הוא הוכחה עבורי שבכל ז׳אנר אפשר לכתוב ספרים איכותיים.

הוא ערוך היטב, מהודק, ואין בו חלקים עליהם הייתי מוותרת.

המתח נבנה מהרגע הראשון, כל הזמן רציתי לדעת מה הסיפור הלא פתור, לאן זה ימשיך? מה הם המניעים?

לקראת הסוף כבר חשדתי במה שאכן מתגלה בסוף כתשובה לתעלומה, ויחד עם זאת רמת העניין שלי לא ירדה.

מעט על העלילה ללא ספוילר:

גבי , בת 23, וחברתה הטובה דבי( ראו את הסרטון בתחתית הפוסט) נשלחות לשלושה חודשים לניו יורק מטעם העבודה. גבי היא גאונית מחשבים שעומדת יחד עם הבוס שלה מאחורי פרוייקט חובק עולם שנרכש על ידי משפחת וויט.

בין גבי לכריסטופר, ניצתת תשוקה, אך היא לא ניתנת למימוש.

כאמור, הספר שייך לסוגת המתח האירוטי, אולי זו הסיבה לכך שהדמויות בחלקן מוגזמות, והזכירו לי את הרומנים של פעם, מיסטר פרפקט( שלרוב רחוק מהיות פרפקט) נכנס בסערה, ברכיה של הגיבורה פקות וליבה נכבש עוד בטרם תאמר מילה.

אצל ענבל אלמוזנינו, למרות הנאמנות לז׳אנר, יש יותר אמינות, והמתח כאמור נבנה היטב ומחזיק לאורך הספר כולו.

יתרון נוסף שנזקף הן לזכותה של הכותבת, והן לזכותה של יעל שכנאי, העורכת הלשונית, הוא השימוש בשפה עשירה, במשלב לשוני שמתאים לכל ספר איכותי, להבדיל מספרים בהם אין הבדל בין השפה היומיומית לשפה בהם הם כתובים.

אפילו למדתי מילה חדשה מתוך הספר: משרעת. מתברר שזהו מושג הלקוח מתחום המתמטיקה, ומציין טווח בין נקודת המינימום לנקודת המקסימום.

נכון שכיף ללמוד מילים חדשות ?

בשורה התחתונה- ספר קליל ומותח, מומלץ במיוחד( אבל לא רק) לחובבי הז׳אנר, ואני בהחלט סקרנית לקרוא ספרים נוספים שלה, גם בסוגות אחרות.

לקריאת ההמלצה על ספרה של הלנה טלמור

לקריאת ההמלצה על ספרה של יעל שכנאי

זוכרים את שמות הגיבורות? גבי ודבי

הנה גבי ודבי אחרים