סוף סוף ספר מצחיק

אחת לתקופה אני נתקלת בדיון על הסיבה לכך שקשה מאוד למצוא ספרים מצחיקים למבוגרים, וקשה אף יותר למצוא ספרים מצחיקים למבוגרים שיענו לקריטריונים של ספר טוב. פה ושם אני נתקלת בספרים טובים ואף מצויינים שיש בהם גם הומור, אלא שההומור נועד לרכך את הכאב בו עוסק הספר, לאפשר לקורא הפוגה כדי שהספר ״ יחליק בגרון״.

והנה סוף סוף קראתי ספר כזה. ״המלך צ׳ינגיס הראשון״, ספרו של יונתן ילון (הוצאת גרף) גרם לי לצחוק בקול.

בכריכה האחורית מתואר ילון כ״אחד הקולות המקוריים ביותר בספרות העברית העכשווית.״ ואכן זה אחד הספרים המקוריים ויחודיים שקראתי.

מעט על העלילה ללא ספוילר:

טוראן, אמריקאי ממוצא צ׳ינגי, מפוטר מעבודתו, חברתו עוזבת אותו, הוריו נפטרו ויש לו רק חבר אחד. הוא מקבל מכתב מהמלך צ׳ינגיס הראשון שהיה חברו הטוב של אביו, בטרם הוכרז זה כבוגד ונמלט עם משפחתו לניו יורק. במכתב מזמין אותו המלך להתארח בממלכה, הלא היא צ׳ינגיסטן, דיקטטורה מסוגרת במרכז אסיה.

בניגוד לכל הגיון נענה טוראן להזמנה ומשם מתחיל מחול שלם של הרפתקאות.

הספר הוא כמובן סאטירי, וכמו כל סאטירה טובה הוא גם מעורר מחשבה. לדוגמא: האמנם מצבם של אזרחי ארצות הברית שחלקם הומלסים, או חשופים לסכנות של פשע אלים, טוב יותר ממצבם של אזרחים בדיקטטורה שחיים ברווחה? את התשובה יתן כל קורא לעצמו, אלא שעצם השאלה, היא הישג של הספר.

כאמור מדובר בעיקר בספר מצחיק, שנון ואינטליגנטי. הדודים של טוראן חיים באיזור שנקרא צ׳יקמוק, המלך נוסע לבקר באיזור אחר ושמו פרציפלוחה.

הספר שחובה על כל נתין בממלכה לדעת בעל פה תורגם גם לרוסית ושוגר לחלל.

מצד אחד כשקראתי אותו נדמה חשבתי לעצמי שהוא מעין מפגש בין ״באדולינה״ של גבי ניצן, לסדרת ״הדוד אריה״ של ינץ לוי.

מצד שני, הוא באמת לא דומה לאף ספר אחר, והכי חשוב- כיף לקרוא אותו.