רוקחת הנחמות שלי
היא רוקחת נחמות
בשלנית של מילים,
הן באות באשכולות
לעיתים במשורה.
מילה ועוד מילה
היא נוטלת בכפית,
מערימה בכוס מִדָּה,
בוחשת בקלחת,
מקפיצה
מאדה
מתבלת בדמעות,
מחממת בזרמים של הלב.
ממצה
מסננת
ממזגת ומוזגת.
תמציות המילים שרקחה,
נחות עכשיו
בבקבוקי הזכוכית שעל אדן החלון.
אוגרות בתוכן את קרני האהבה
עד שֶׁיִּפְגְּשׁוּ
לב צמא.