בואי קלה

נכתב בהשראת הצילום המופלא של עירית רובינגר.

בואי קלה ברגליים יחפות

צוחקות, מסתחררות, משוחררות.

בראת לך חדר משלך

זיכרונות שמורים בשידת חייך

ספלים של שמחה

אגרטל של דמעות

אורות וצללים

מקיפים

מלטפים,

פסקול חייך מסודר בטורים.

בואי קלה,

הגיעה העת

הקול פורץ במחול

שחור ולבן נפגשים

ובינהם קשת הצבעים.

בואי קלה

בנפש רוקדת

שעון ליבך מורה

כי באה השעה

חצי את סף הדלת

ובואי קלה

החדר יחכה לך

לא יברח

גם שאון ליבך יודע

העולם מחכה לך

בואי קלה

ראויה

אהובה.