שרית פלייןטעימה משולחן הכתיבה שלי ועדשת המצלמה של עירית רובינגר
נכתב בהשראת הצילום המופלא של עירית רובינגר.
בואי קלה ברגליים יחפות
צוחקות, מסתחררות, משוחררות.
בראת לך חדר משלך
זיכרונות שמורים בשידת חייך
ספלים של שמחה
אגרטל של דמעות
אורות וצללים
מקיפים
מלטפים,
פסקול חייך מסודר בטורים.
בואי קלה,
הגיעה העת
הקול פורץ במחול
שחור ולבן נפגשים
ובינהם קשת הצבעים.
בואי קלה
בנפש רוקדת
שעון ליבך מורה
כי באה השעה
חצי את סף הדלת
ובואי קלה
החדר יחכה לך
לא יברח
גם שאון ליבך יודע
העולם מחכה לך
בואי קלה
ראויה
אהובה.
לעמוד הפייסבוק של עירית רובינגר ״אור חוזר״ לחצו כאן ותהנו מעוד צילומים נפלאים.