״דנית הבישנית ודניאלה אין- דומה- לה״ ספר הילדים החדש של טל ניצן, הוא סיפור מקסים על חברות מפתיעה בין שתי בנות דומות שונות.
״דנית הבישנית ודניאלה אין- דומה- לה״ הוא ספר הילדים החדש של טל ניצן(ספריית פועלים).
כבר בשם הספר יש רמזים לשני דברים שנמצא בספר עצמו.
ראשית, שמות הילדות- דנית ודניאלה. לכאורה, למה לבחור בשמות דומים יחסית כשיש כל כך הרבה שמות בשפה העברית?
אלא שהבחירה הלא מקרית הזו היא בחירה חכמה במיוחד.
שתי הילדות- דנית ודניאלה, מאוד שונות זו מזו, ועם זאת הן גם דומות מאוד.
וזה בעיניי אחד המסרים היפים של הספר- כולנו דומים וגם שונים.
הדבר השני שנרמז כבר משם הספר הוא המקצב והחריזה המאפיינים את הכתיבה של טל ניצן.
העובדה שהיא משוררת באה לידי ביטוי הן בספר הפרוזה שלה למבוגרים, עליו כתבתי כאן, הן בספר הילדים הקודם שלה, גברת עוד, ואפילו בספרים אותם תרגמה.
מעט על העלילה של ״דנית הבישנית ודניאלה אין- דומה- לה״
דנית, תלמידת כיתה ב׳, נאלצת לעבור לבית חדש, הרחק מביתה הקודם, וכמובן גם לבית ספר חדש.
המעבר נובע מאילוצים כלכליים, ולכן דנית לא משתפת את הוריה בקשיים.
כשהיא מסתתרת משאר הילדים בהפסקה, היא מוצאת את פינת היצירה ומציירת שם.
דניאלה, לעומתה היא:
״גבוהה, עליזה וצחקנית, פקחית, אמיצה וקופצנית.
כשדניאלה קופצת בחבל, ילדים קופצים אחריה. כשהיא מחליטה לשחק תופסת, כולם מצטרפים אליה.״
אלא שבניגוד לצפוי ממלכות הכיתה הקלאסיות, דניאלה דווקא פונה לדנית ומבקשת ממנה ללמד אותה לצייר.
בתחילה דנית לא מצליחה להוציא מילה מפיה, ובתגובה קוראת לה דניאלה דנית הבישנית.
לכאורה כינוי גנאי.
האמנם?
כמה מרענן למצוא ספר ילדים שבו זה ממש בסדר להיות בישנית.
כשהיא מספרת לאביה, הוא לא נרעש ומוחה, אלא שואל אותה מה היא חושבת על כך ומתפתחת שיחה יפה.
למרות המחסום הראשוני בין השתיים, מתפתחת חברות בין שתי הילדות.
באחד הימים כשהן מטיילות יחד במושב, מטפסת דניאלה על העץ, ונופלת ממנו, היא לא מסוגלת לקום ודנית נאלצת למצוא את הדרך ולהזעיק עזרה.
אל דאגה, זה ספר ילדים והכל מסתדר כמובן.
עוד מצא חן בעיניי שדווקא אביה של דנית מחפש עבודה בעוד האם רופאת ילדים בבית חולים.
בסופו של דבר, העובדה שהאב נשאר בבית זמן רב ובישל למשפחתו היא שהביאה גם את הפתרון. הוא הופך למסעדן.
את האיורים של מריאנה רסקין הכרתי לראושנה ואהבתי בספר ״הסוד של פלוריאן״ וגם בספר הזה הם נהדרים ותורמים רבות לספר.
הנה דוגמא נוספת
הספר מנוקד, מתאים לקריאה עצמית מכיתה ב׳ עד ד׳ בערך.
מתאים להאזנה מגיל חמש.