שיר שנכתב כתזכורת וכוח לעצמי, והיום אני מקדישה אותו לכל אישה באשר היא. ולחברה אהובה אחת במיוחד.
וּבָנִית לָךְ אֶת עַצְמֵךְ
וְאֶת מַשְמַעותֵך
לְבַל יִהְיֶה אָשְׁרֵךְ תָּלוּי
בְּאַף אָדָם זוּלָתֵךְ
וְהָיִית לְעַצְמֵךְ,
לְגוּפֵךְ,
וּלְנִשְׁמָתֵךְ
מְקוֹר מַיִם חַיִּים וְלֵב
פּוֹעֵם.
וְהָיָה כִּי תִיתְרוֹפְפִי,
אוֹ תִסָדְקִי,
אִם יִתְמַעֵט כֹּחֵךְ,
אוֹ תֹּאבַד דַּרְכֵּךְ,
הַבִּיטִי בְּעֵינֶיהָ שֶׁלָּהּ,
זוֹ שֶׁהָיִיתָ אַתְּ,
אֶהֱבִי אוֹתָהּ
והַאֲמִינִי בָּהּ
בְּכָל כֻּלֵּךְ.
וְהוֹשַׁטְתָּ לָהּ יָד
וְלֵב
וְשַׁבְתֶּן יַחַד
מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
כִּי מִן הַנְּפִילָה תַּגִּיעַ תְּקוּמָה.
שרית אהובה שכמוך
כמה כוח ותעצומות נפש יש בך ומצליחה להעביר אותם הלאה
את חזקה בפני החולשה וצוחקת לחולשה ומביאה את החזקה
מלא אור ואהבה ממני אלייך ותמשיכי להפיץ את האור שבך
שולמית, אהובה ומקסימה שלי, כמה עוצמות וריפוי יש באהבה שלך! תודה עליך ועל מילותייך