שרית פליין״שנת המתנות״ לא מיועד לציניקנים, הוא כן מתאים למי שרוצה לקבל השראה איך לצמוח ממשבר.
״שנת המתנות״ הוא ספרו החדש של יובל אברמוביץ׳, אשר כתב בעבר הן רומנים והן ספרי עיון.
הספר החדש הוא מעין שילוב בין שתי הסוגות. על גבי הכריכה כתוב״פרוזה מעוררת השראה״
ואכן מדובר בסיפור, ואנשים שלא קראו את ספרי העיון של יובל אברמוביץ׳, ולא מכירים את האג׳נדה שלו יוכלו למצוא בו השראה.
אתחיל בהתייחסות לסיפור עצמו ואציין שיובל אברמוביץ׳ יודע להגיש סיפור קריא ומעניין.
גם במקומות שבהם היה ברור לי מה הולך לקרות, עדיין היה מעניין ולא פעם הוא גם הפתיע, בדיוק רגע לפני הקלישאה. יש לציין שלעיתים היו גם קלישאות.
יחד עם זה מאחר ומדובר בסיפור עם אג׳נדה שהכותב רוצה להעביר אפשר להבין את הבחירות שלו.
מעט על העלילה של ״שנת המתנות״ ללא ספוילר:
מיכל הופמן, מרצה מבוקשת מאוד , אשר ספריה מתורגמים לשפות זרות, והרצאותיה מבוקשות גם מעבר לים חיה בדיוק את החיים שהיא רוצה.
כך לפחות היא חושבת עד שמגיע יום הולדתה ה39.
באותו יום היא מקבלת מבעלה ״מתנה״ מפתיעה ומטלטלת. מכתב ובו כתוב:
״אני מכיר אותך היטב, מיכל. את, לצערי, לא באמת מכירה אותי.
שבע שנים הייתי קרקע פורייה עבורך, עכשיו תורי לייצר לעצמי קרקע פורייה לצמוח בה.״
הבנתם נכון, בעלה של מיכל, עוזב אותה. ביום הולדתה.
אין במכתב הסבר מעבר לענייני הקרקעות המטפוריות, ורונן, בעלה של מיכל, לא מוכן גם להיפגש או לדבר איתה ולהסביר.
מיכל שבורת לב וכמו שקורה בכל אובדן היא עוברת את כל שלבי האבל.
טלטלה כזו יכולה לשבור או להצמיח, אבל אין אפשרות שהיא לא תשפיע על האדם.
מה תהיה ההשפעה ולאן ניקח את חיינו משם זו כבר הבחירה שלנו.
זו בעצם האג׳נדה של יובל אברמוביץ׳, ומי שמכיר אותו ולו במעט, יודע שאני מתחברת אליה מאוד.
בשלב מסוים מחליטה מיכל שהשנה הזו, עד יום הולדתה הארבעים תהיה ״שנת המתנות״
מה זה אומר ״שנת המתנות״?
בדיוק כפי שזה נשמע, שנה שלמה שבה היא מעניקה לעצמה מתנות.
חלקן יקרות מאוד, כאלה שהיא יכולה להרשות לעצמה מתוקף מעמדה הכלכלי, למשל חופשה מפנקת מאוד ביוון, אחרות אינן תלויות כסף, כמו למשל לבחור חברים חדשים.
היא מתחילה לכתוב במחברת את כל משאלותיה וקוראת למחברת ״שנת המתנות״.
את היתר תוכלו לקרוא בספר כמובן.
כאמור, אני מתחברת מאוד לתפיסת העולם שגורסת שבידינו הבחירה מה לעשות עם מה שהמציאות מנחיתה עלינו, ויודעת זאת היטב מניסיון אישי.
יחד עם זאת האג׳נדה בספר מאוד שקופה וברורה, ואני לא בטוחה שפרוזה צריכה לעשות זאת.
מצד שני, אם קוראים את הספר בידיעה שזו מטרתו אפשר להפיק ממנו לא מעט.
״שנת המתנות״ לא מיועד לציניקנים, הוא כן מתאים למי שרוצה לקבל השראה איך לצמוח ממשבר.