"גינת אגוז" הוא ספר הביכורים של אידה קידר- מליץ(הוצאת פרדס) ונהניתי ממנו.
"גינת אגוז" הוא ספר הביכורים של אידה קידר- מליץ(הוצאת פרדס) ונהניתי ממנו.
אמנם 50 העמודים הראשונים התקדמו לי לאט, אבל בהמשך צללתי לתוך העלילה, הרגשתי שאני מכירה את הדמויות ורוצה לדעת מה יקרה איתן בחייהן וקראתי את הספר כמעט ללא הפסקות.
הספר קצר יחסית- מאתיים ושניים עמודים.
מעט על העלילה של "גינת אגוז" ללא ספוילר:
משפחה חיפאית שלווה, חיה חיים שגרתיים, לכאורה.
האב, צבי, עורך דין מסחרי מצליח, קשוח כלפי חוץ, הלום קרב שמתקשה להתמודד עם אי צדק שנעשה לו בעבר. אוהב מאוד את אשתו ובכל זאת לא לגמרי נאמן לה. אוהב מאוד את בנו, ובכל זאת לא מצליח לתקשר איתו.
האם, מאירה, מעצבת פנים מוכשרת, אוהבת את משפחתה ועבודתה. היחידה שמצליחה לראות את בעלה בכל רבדיו. מאמינה למסכת השלווה החיצונית של חייה עד שהמציאות מכריחה אותה להתעורר.
הבן, יאיר, בשנות העשרים לחייו. סטודנט לפיזיקה, מנותק רגשית מאביו, חי את מרד הנעורים , אבל בסך הכל כעדות עצמו הוא די חנון.
כל השלווה הפריכה הזו מתפוררת במהירות כששלושה מטבעות זהב נעלמים מכספת המשפחה, ללא שהייתה פריצה בבית.
מי גנב אותם? מדוע? וכיצד מתמודד כל אחד מביני המשפחה עם המשברים המתגלים?
הסיפור מסופר לקורא דרך תודעתם של כל אחד מבני המשפחה.
ריבוי נקודות המבט מעבה את ההבנה שלנו ומעורר מחשבות רבות על "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"
כך למשל יאיר, הבן הוא לעיתים מפונק מכעיס ולעיתים ילד אומלל שרק רוצה את אישורו של אביו. האב הוא לעיתים איש עסקים קר וקשוח, אב חסר חמלה ולעיתים נפשנו יוצאת אל פחדיו ואהבתו לבנו שגורמים לו להתנהג כך.
כמו בחיים, גם הדמויות הספרותיות של "גינת אגוז" הן גם וגם. הן מורכבות ונוגעות ללב.
יש בספר תובנות מעניינות על פילוסופיה ופסיכולוגיה, על החיים וסיכון. על משמעות החיים ואיך החיפוש אחריה מוביל להחלטות.
דבר אחד הפריע לי בחלק מהספר: פה ושם יש הערות או הסברים מיותרים לקורא. לטעמי הן היו צריכות לרדת בעריכה, הכותבת יכולה לסמוך על הקורא.
בשורה התחתונה מדובר בספר מעניין וקריא ביותר.