בשבוע הזה, ביום הזה, המילים שלי קטנות ושקטות. מפנה את הבמה למילים של אחרים.
בשבוע הזה, ביום הזה, המילים שלי קטנות ושקטות. מפנה את הבמה למילים של אחרים.
הנה שירה של טניה הדר מתוך הספר
בשיר מעלות חרוך
בּוֹעֵר בִּי צֶבַע הַשָּׁמַיִם, בְּאֵיזֶה
בֶּכִי,
לָעֵשֶׂב אֵין מִלִּים, אֲדָמָה מַשְׁחִירָה
וְנָחָה, תָּמִיד, אֲפִלּוּ כּוֹמֶסֶת תָּוִים
שֶׁל דָּם, מַשְׁחִירָה וְנָחָה.
וְאָנוּ- כְּאוֹתִיּוֹת מְהֻפָּכוֹת, מְדֹרָגוֹת, אֵי-
שָׁם לְמַעְלָה מֻשְׁלָכִים שִׁבְרֵי לוּחוֹת-
עֲדַיִן נִתָּזִים לְעֶבְרֵנוּ- זְרוֹעַ עֲקִימָה- נִפּוּץ
הָרֹאשׁ-לוּחוֹת- מוּטָלִים בִּרְסִיסִים סְבִיב
חַיֵּינוּ
שיר נוסף של טניה הדר, מתוך אותו הספר
מתוך אדמת היער
מִתּוֹךְ אַדְמַת הַיַּעַר
לְהַעֲלוֹת אֶת סָבָתִי
רְטֻבָּה, מְלֵאָה טַל פִּטְרִיּוֹת
*
סָבָתִי, כְּשֶׁתָּבוֹא
תָּבוֹא לִירוּשָׁלַיִם,
תִּהְיֶה שִׂמְלָתָהּ נִיחוֹחַ פִּטְרִיּוֹת,
רִקְבוֹנָן הֶחָמִים יָעִיב עַל רִקְבוֹן הַבָּשָׂר
הַחַף- מִפֶּשַׁע,
הַיָּרוּי בְּחָפְזָה
השיר הבא הוא שיר שכתב נער בן שלוש עשרה, בשם גאבור ארדש. גאבור נרצח בבודפשט על ידי חייל נאצי.
לשיר המצמרר הזה יש גם ביצוע מולחן
עוד רגע ודף ספרי פה נסגר,
וספר חיים אחרים ייפתח,
שלהבות אחרות בו יוצתו,
ותשוקות אחרות תלהטנה.
מקנא אני בבא אחרי,
בו רגשות אחרים פועמים,
מישהו אחר הוא הגיבור הראשי,
ומיתרים אחרים רוטטים.
אפרד כך…
אך קרן תקווה בי זוהרת עדיין,
זורחת כקשת בוהקת באור.
בכל זאת לא לנצח אעלם מן העין,
אם אמות גם אני ולא אחזור.
אפרד כך…
אם ידפדפו הבאים אחרי בין דפי,
מן השורות תפזז נשמתי,
חי אני בשיריי, בשירי
בזה העפר נשמתי לא תנוח לעד.
כשצעירים בדפי ספרי יביטו-
בכל זאת אינני נפרד