"העוצמה והזעם של אבנר ארליך",(הוצאת דני ספרים) הוא ספר הביכורים של פיני אלעזרי.
גילוי נאות- פיני אלעזרי הוא שכן שלי, וקראתי את הספר שלו בפעם הראשונה עוד כשהיה כתב יד.
האמת היא שקצת חששתי לקרוא אותו, מאחר וידעתי שמדובר בספר מתח, ובשנים האחרונות די מיציתי את הז'אנר הזה.
ובכן, החשש נמוג מהר מאוד. נסחפתי לתוך קריאת הספר, ולקראת סופו עוד חששתי מתוצאה מסוימת במהלך העלילה וחשבתי לעצמי שמאוד אכעס על פיני אם ילך לכיוון ההוא. נרגעתי, הוא לא הלך לשם:)
מעט על העלילה של "העוצמה והזעם של אבנר ארליך" ללא ספוילר:
אבנר ארליך הוא סוכן מוסד, איש האגף למבצעים מיוחדים.
כששרשרת של פיגועים קטלניים מחרידה את בירות אירופה הוא נקרא לפעולה.
התכנית שכוללת מרדף חוצה יבשות ומטרתה לסכל את התכנונים של המפגעים משלבת גם כוחות ממדינות זרות.
בשלב מסויים המאבק מקבל נופך אישי של נקמה. לאיש שעומד בראש ארגון הטרור יש סיפור אישי משפחתי כנגד אבנר.
בתוך כך מתרקם גם סיפור אהבה עדין ויפה.
את השאר תקראו כמובן בעצמכם.
אז איך קרה שנהניתי כל כך למרות שזה לא הז'אנר המועדף עלי?
ראשית, העלילה סוחפת ומסקרנת, פרק רודף פרק ומשאיר את הקורא בציפייה להבין מה עומד לקרות הלאה.
שנית, וזה כנראה הגורם החשוב ביותר מבחינתי, יש איזון טוב בין החלק של האקשן לחלק של המניעים האנושיים ופסיכולוגיים של הדמויות.
פיני אלעזרי מבין לא רק בענייני מוסד ופיצוצים, אלא גם ובעיקר במניעי הנפש האנושית.
באותו הקשר, אהבתי את התובנות השזורות בספר, את ההרהורים של הדמויות, את הציטוטים והמחשבות על ספרים.
הדמויות שלו עגולות ונוגעות ללב, עם חלקן הייתי שמחה להתיידד באופן אישי. אבנר עצמו הוא איש קשוח מצד אחד, ומצד שני אב רך ומלא אהבה שמתמודד עם מות בנו היחיד ואשתו, חבר טוב שמסתיר את רכותו רק באופן חלקי.
יתרון נוסף של "העוצמה והזעם של אבנר ארליך" – פיני אלעזרי מצליח להראות גם את הצד הטוב אצל הרעים. זה כלל לא מובן מאליו בספרי מתח.
לבסוף, הספר אמין מאוד, עד כדי כך שבשלב מסוים חשבתי לעצמי" מפחיד כמה שזה עלול להיות מציאותי"
אז מה יש לנו כאן? סיפור על המציאות שהלוואי ולא תתגשם לעולם, סיפור מתח שזור באהבה, כאב ותקוה.
סיפור שכיף לקרוא.