על ספר שיריה הראשון של יפעת בשן-רותם
"במקום שבו ידיים נוגעות" הוא ספר הביכורים של יפעת בשן- רותם.
ערכה אותו חגית אלמקייס, מורתי לכתיבה אינטואיטיבית.
העיצוב של הספר הוא שמשך ראשון את תשומת ליבי.
הבחירה בצבעים שחור וורוד, מסמלת את הדיכוטומיה של החיים או אולי את ה"גם וגם"
הוורוד אינו ורוד מתקתק, והשחור אינו אפל.
כיסא ריק תמיד מסקרן אותי, עוד מאז "פגישתי" הראשונה עם "הכיסאות" של יונסקו.
והעיגול הזה למעלה – ירח? פנס? משהו אחר?
בחרתי עבורכם לסופשבוע זה שני שירים.
תִספרי
כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה
וְלֹא נִרְדֶּמֶת, תִּסְפְּרִי.
עִזְבִי אֶת הַכְּבָשִׂים,
אוֹתָן סָפְרוּ מַסְפִּיק;
תִּסְפְּרִי כַּמָּה פְּעָמִים סָפַרְתְּ אֶת עַצְמֵךְ הַיּוֹם
כַּמָּה פְּעָמִים הִרְגַּשְׁתְּ כְּאֵב וְהִתְעַלַּמְתְּ
כַּמָּה פְּעָמִים כִּבִּית לְעַצְמֵךְ
כַּמָּה פְּעָמִים הֶחְנַקְתְּ בֶּכִי
תִּסְפְּרִי תִּסְפְּרִי
אֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא מִלֵּא אוֹתָךְ הַיּוֹם
תִּסְפְּרִי אֶת זֶה שׁוּב וָשׁוּב
תְּנִי לָזֶה לָצֵאת מִמֵּךְ
עַכְשָׁו תִּבְכִּי
תִּגְּעִי בָּךְ
תְּנִי לַכְּבָשִׂים לַחְזֹר
רַכּוֹת
עֲדִינוֹת
כָּל כָּךְ יָפוֹת
וּשְׂמֵחוֹת בְּעַצְמָן
תִּסְפְּרִי אוֹתָן
וּתְנִי לַשֵּׁנָה לָבוֹא
כמוך בדיוק
הַלְוַאי וְתִהְיֶה לָךְ
יַלְדָּה כָּמוֹךְ
הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִי
קִבַּלְתִּי אוֹתָהּ
בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי
הַיּוֹם
עֵינֶיהָ הַמּוּנָחוֹת עַל גַּבִּי
אוֹמְרוֹת
הַלְוַאי וְהָיִיתִי
אִמָּא כָּמוֹךְ