"שורת שיר"- הסיפור האישי מאחורי השיר

ראשית השיר ואחר כך הסיפור המרגש מאחוריו.

לפני שנים אחדות בעודי מתייסרת בכאבי מפרקים, ובמחול הזה שבין  צרכי הגוף לאלה של הנפש, קיבלתי תרגיל כתיבה בסדנה אצל חגית אלמקייס.- לכתוב בהשראת שורה של אתי הילסום, שנרצחה על ידי הנאצים.

"אלוהים תן לי שורת שיר אחת ביום"

כמו שקורה בדרך כלל בכתיבה, האישי התחבר לאוניברסלי, הכאב התחבר ליצירה ונוצרו שורות שיר.

השורות האלו נכנסו  ל"לב יחף" – ספר השירה שלי( אלה מבינכם שקראו את ספר הפרוזה שלי "נטע זר" פגשו שם ציטוט שלו)

 כשביקשתי מליאת יצחקי לבחור שיר שלי ולהלחין אותו, היא בחרה בו, מבלי שידעה את הסיפור מאחוריו וכמה הוא משמעותי לי

כשקיבלתי את הסקיצה- נפעמתי. היא  נכנסה לתוך נשמתי ותרגמה אותה למוזיקה,

סיפרה לי על עצמי דברים בלי לומר אף מילה(אחרי הכל המילים כבר היו).

ואז נפגשנו באולפן, עם עדי  חייט, המפיק והמעבד המופלא.

ראיתי את הקסם בהיווצרות,  הייתי ילדה בחנות ממתקים.

טוב יותר – הייתי משוררת באולפן הקלטות שרואה איך השיר שכתבתי ברגעים של כאב, תסכול ופחד נוראי,  מקבלות חיים.

הקלטנו כמה גרסאות, כתבתי הערות , שינינו.

יצרנו יחד.

כל כך נהניתי שרציתי עוד , ועוד, ככה נוצרה אסופה שלמה.

אז הנה הוא השיר  שהוא היצירה המשותפת הראשונה שלנו.

עדי המוכשר, לא רק עיבד והפיק, הוא גם צילם את הקליפ, ולי לא נותר אלא להמשיך ולבקש, יום יום, ״אלוהים תן לי שורת שיר אחת״

שגם כאשר גופי לא נושא בנטל, תדאה נפשי.

שתמיד אמצא את הרוח ואמריא איתה.

אולי זה מה שכל יוצר מבקש.

אולי זה מה שכל אדם רוצה.

שׁוּרַת שִׁיר

אֱלֹהִים, תֵּן לִי שׁוּרַת שִׁיר אַחַת בְּיוֹם,

וְגַם אִם לֹא יִצְלְחוּ אֶצְבְּעוֹתַי אֶת הַתְּנוּעָה עַל הַנְּיָר,

וְאַף אִם יִכָּשְׁלוּ עַל הַמִּקְלֶדֶת,

תֵּן לִי שׁוּרַת שִׁיר אַחַת בְּיוֹם

שֶׁאוּכַל לִנְשֹׁם לְתוֹכִי

וּלְהַנְשִׁיב אוֹתָהּ הָלְאָה

וְגַם אִם יְסָרְבוּ יָדַי לִכְתֹּב

יוֹסִיפוּ עֵינַי לֶאֱסֹף אוֹתָן

וְכָל עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי

תִּהְיֶה רוּחַ הַשִּׁירָה

בְּנִשְׁמָתִי.

אם תרצו להשאיר תגובה, ביוטיוב או כאן , או במייל- אשמח מאוד