כל הפוסטים בספרות מתורגמת

״מים אפלים״ הוא רומן בלשי טוב מאוד.

זה ספר על החיים מול ובצל המוות, על האושר שבפרטים הקטנים בחיים, על אהבה וחמלה.

מה שגרם לי להפוך דף אחרי דף בלי הפסקה כמעט, הם העלילה והדמויות.

כתיבה של פלר יאגי מכשפת. העלילה היא לא העיקר, היא כמעט ולא קיימת.

" לתושבי הכפר יש זכות לחשוש מהמסגד, אבל לבילאל יש זכות למסגד במקום שהפך לביתו. וכך שתי עמדות מוצדקות מולידות מחלוקת״

מעל לכל "החלון והמדרגות" הוא ספר שאהבתי מאוד וגורם לי לקוות שעומרי חורש כבר שוקד על ספרו השני.

מעבר להיותו סיפור אישי וספר על הזוועה הגדולה ביותר,"המקעקע מאושוויץ" הוא גם ספר על כוחה של אהבה וניצחונה של הרוח האנושית על הרוע שקיים אצל חלק מבני האדם.