כל הפוסטים בספרות מתורגמת

ספטמבר השנה עתיר ימי חגים וחופשות, מה שאומר- הרבה זמן פנוי לקריאה. קבלו אם כך רשימה של עשרה ספרים מומלצים שיספיקו לכם לפחות עד שמחת תורה.

״העוזבים״, ספר הביכורים של ליסה קו, הוא ספר שלא קל לעזוב, למרות שאינו חף מבעיות. הגעתי אליו עם ציפיות גבוהות, אחרי הכל מדובר בספר בהוצאת תמיר//סנדיק שמרבה לפנק את הקוראים בספרי איכות. עוד אגיע אל הבעיות שבו, אבל, בשורה התחתונה הן נסלחות מאחר וכאמור קשה לעזוב את הספר. מעט על

״החברה של גברת מגרה״ הוא ספר חדש בסדרה הנהדרת של הוצאת עם עובד, ״סדרת הפקד מגרה״ מאת ז׳ורז סימנון, בתרגומה המצוין של רמה איילון. בכל פעם מחדש מפתיע ומענג אותי לגלות עד כמה ספרים שנכתבו לפני עשרות שנים עדיין רלבנטיים ונקראים כאילו נכתבו היום. הספר המסויים הזה, ״החברה של גברת מגרה״,

״הבטחה עם שחר״, ספרו האוטוביוגרפי של רומן גארי,(הוצאת הקיבוץ המאוחד.תרגום ש.מ.עוגן) נושא בחובו הבטחה, ומקיים. אין הכוונה רק להבטחה הנרמזת משם הספר, אלא לזו הנובעת מעצם העובדה שרומן גארי כתב אותו, מהתקופה בה מתרחש הספר- מלחמת העולם השניה ועשרים השנים שקדמו לה, אבל יותר מכך הנושא של הספר- מערכת יחסים

״פרפרים בנובמבר״ (הוצאת חרגול מודן) הוא הספר האיסלנדי הראשון שאני קוראת, ואם הוא מעיד על חבריו לתפוצה אני בהחלט אשמח לביקורים נוספים בספרות איסלנד. ״פרפרים בנובמבר״ הוא הרומן החמישי של הסופרת מחזאית ומשוררת האיסלנדית, איידור אווה אולפסדוטיר, והראשון המתורגם לעברית. (תרגום מאנגלית- גבי סילון) מעט על העלילה של ״פרפרים בנובמבר״ ללא

״מרחק ביטחון״ ספרה של סמנתה שוובלין,(הוצאת עם עובד) נכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס מאן בוקר ואני בהחלט מבינה מדוע. יחד עם זאת הגעתי אל המילה האחרונה בספר ואני ממש לא בטוחה שהבנתי מה קרה שם. שני המשפטים האחרונים נראים לכם סותרים זה את זה? לא בהכרח. הכתיבה של שוובלין מהפנטת,

״קוביות של אושר״ הוא ספרה של אנה כ. אסטבי, בתרגומה של דנה כספי מנורבגית.(הוצאת מטר). השם ״קוביות של אושר״ נשמע אולי כמתקתק, ולרגע עלול להטעות ולגרום לנו לחשוב שמדובר ברומן סכריני או לחילופין בספר רוחני ניו אייג׳י. אלא שלא כך הדבר. ״קוביות של אושר״ הוא ספר בטעם מתוק מריר, בדיוק כמו השוקולד