את הפקד מגרה, דמותו של הבלש הפריזאי, הכרתי לראשונה לפני מספר חודשים כשקראתי את ספרו של ז׳ורז׳ סימנון ״מר גאלה המנוח״
מאחר ונהניתי מקריאת הספר, שמחתי כשהגיע לידי ספר נוסף מאותה סדרה ״ מגרה טומן מלכודת״
אתחיל מהשורה התחתונה- לא זו בלבד שנהניתי, בעיניי הספר הזה טוב ומעניין יותר מקודמו.
הפעם נקרא הבלש הפריזאי לפתור תעלומת רצח סידרתי של נשים ברובע מונמארטר. חמש נשים נרצחות בתוך מספר חודשים. למשטרה אין קצה חוט, עד שהפקד מגרה מוזמן לארוחת ערב אליה מוזמן גם פסיכיאטר. השיחה החברית מולידה בראשו רעיון מקורי. האם יצליח הרעיון? האם יתפס הרוצח בטרם יספיק לבצע רצח נוסף?
את זאת כמובן לא אגלה לכם.
הכתיבה של סימנון היא בעיניי מינימליזם איכותי.
אין תאורים פלסטיים זוועתיים , נשמת הקורא אינה נעצרת. מה שיש הוא מעין כרטיס כניסה לגלגלי המוח של הבלש, ויחד עם זאת הוא הרבה יותר מסתם ספר בלשי.
השיחה בין הפקד לפסיכיאטר, כמו גם הרהוריו של הבלש על אופיים של בני אדם מוסיפים עומק לספר.
לפני סיום מילת שבח למורן ברק על האיור המופיע בכריכה.
כשתקראו את הספר תבינו כמה האיור קולע.
