ברוכים הבאים ל”אוצר מילים”

אני מאמינה שקריאה היא זכות ולכן אין לי שום בעיה להפסיק ספר באמצע אם לא אהבתי אותו( כן, גם כאשר אני בדעת מיעוט. יש דברים שבהם ״רוב קובע״ לא תופס ) למה בכל זאת יש תחושה לחלק מהאנשים שאני אוהבת כל ספר שאני קוראת? פשוט מאוד, אני משתדלת מאוד לכתוב רק על מה שאהבתי. לא מוצאת שום הנאה בכתיבת ביקורת שלילית. מאחורי כל ספר נמצא אדם ונמצאים אינסוף רגעים של יזע ודמעות. קורה שאני כותבת ביקורת מעורבת, אבל ביקורת שכולה שלילית, שאומרת- אל תקראו את הספר הזה, את זה אני לא רוצה לעשות לאף אחד. כן, אני מקבלת ספרים לסקירה, ואני מבהירה מראש שאכתוב רק אם אוהב. או במשפט אחד- אני כותבת רק כשאני אוהבת.

מגילת זכויות הקורא. מתוך ״כמו רומן״/דניאל פנק: ״הזכות לא לקרוא. הזכות לדלג על עמודים. הזכות לא לקרוא את הספר עד הסוף. הזכות לקרוא שוב. הזכות לקרוא כל דבר. הזכות לשקוע בספר. הזכות לקרוא בכל מקום. הזכות לדפדף. הזכות לקרוא בקול רם. הזכות לשתוק אחרי הקריאה.״

מה עוד תמצאו באתר?

עד כה כתבתי 2 ספרים

“נטע זר” רומן תלת דורי המתרחש בטורקיה בישראל ומבליח גם לקולומביה.

“לב יחף” הוא ספר שירה וצילומים.

את התרשמות הקוראים תוכלו לקרוא בלשונית “כתבו עלי”

עוד תוכלו למצוא את הכתיבה שלי בלשונית “משולחן הכתיבה שלי”

וכאן, תוכלו למצוא שירים שלי שהולחנו.

מוזמנים לשוטט באתר, לגלות עוד, ואם תיהנו תוכלו להירשם כמנויים ולקבל למייל עדכונים מאתר.