"מכתב לסוהר 343 ב"- ספרה העצוב של לבנה מושון
"לאבי, שלא ענה למכתב השני ששלחתי לו בגיל ארבע עשרה וחצי. ומאז חלפו ארבעים וחמש שנים וחצי, ואני עדיין מחכה." כך נפתח ספרה של לבנה
דף הבית » אני ממליצה » פרוזה
"לאבי, שלא ענה למכתב השני ששלחתי לו בגיל ארבע עשרה וחצי. ומאז חלפו ארבעים וחמש שנים וחצי, ואני עדיין מחכה." כך נפתח ספרה של לבנה
"קוצץ החוטים" של מיכל לוי שלו ו"מזל של מתחילים" של רעות וייס, אפשרו לי כמה שעות של קריאה אסקפיסטית מהנה וקלילה.
"ליל הברווזים", ספרה החמישי של שירז אפיק הוא מותחן פסיכולוגי עמוק ורב רבדים
"קלרה שלי"ספרה של בירי רוטנברג, הוא אחד הספרים המעולים ומיוחדים ביותר שקראתי בשנים האחרונות
לא קראתי את ספריו הקודמים של איתי שילוני אבל אחרי שהתענגתי על "בטון מזוין", אני בהחלט אחפש אותם.
מיכל דינור בנתה גלריה שלמה של דמויות. כולן עגולות, כולן נכנסות עמוק ללב.
״עוד מעט אור״- הוא סיפור של כמה אהבות , כולל אהבה למקום הכואב הזה.
ספרה השני של דפנה ברשילון, משלב ריאליזם נוקב עם פנטזיה משעשעת.
איך זה שספר שעוסק ביתמות יכול למלא נחמה, דווקא בימים קשים?
ספר שמספר סיפור שהוא מקומי ואל מקומי וכלל אנושי
״אוצר מילים״ הבית לאוהבי המילה הכתובה