אני ממליצה, פרוזה

"לנסוע באוטו מישראל לשיראז" הוא ספרה השני של הילה ושיץ-ברק. הוא יצא בהוצאת התחנה בעריכת עלמה כהן ורדי. קדם לו הספר "יצאתי לריצה ונתקלתי בגולדה

"הצד של המים" הוא ספרה השלישי של איריס קאופמן. כמו קודמיו גם הוא יצא בהוצאת "שתים" ובעריכת מירי רוזובסקי. כמו בספר הביכורים שלה, "טעם של

  קראתי את ״תמרה משקרת״ של נטע רוט (הוצאת כתר. עריכה יונתן שגיב)  בנשימה עצורה ולא פעם בלסת שמוטה, מהרגע שפתחתי אותו ועד שהגעתי למילה

  ראשית גילוי נאות- סנונית היא חברה שלי. התחברנו דרך המילים של שתינו והאתגרים הבריאותיים( שפה מכובסת …) של שתינו. את הספר החדש שלה "

גילוי נאות ביותר מירי היא לא רק העורכת של הספר שלי ("בגוף שני")והמו"לית של הוצאת שתים בה הוא יצא לאור (גילוי נאות בתוך גילוי נאות

ספרו החדש של  אשכול נבו ״ הלילה הארוך ביותר״ ( כנרת זמורה. עריכה- נועה מנהיים) נכתב בתקופה הקשה שעברנו ועדיין עוברים מאז השבת האיומה ביותר.

הרגליים של מרלן דיטריך היו ארוכות. לעומת הזאת הספר  של רינה גרינוולד שנקרא על שמן  הוא קצר באופן יחסי.( הוצאת התחנה. עריכה אורנה לנדאו)  לגמתי

שובר גלים הוא ספרה השני של נגה דיין קמיל (הוצאת שולחן כתיבה . עריכה-ורד נדב ) בזמן שקראתי אותו האריות שאגו, המטוסים הרעישו את השמיים,

״השמש לא מעניינת אותי״ הוא ספרה הרביעי של יעל טבת קלגסבלד.  (עריכה- עלמה ורדי. הוצאת כנרת זמורה־דביר) קדמו לו ״שוליית הקוסם״ ״נמר מעופף״ ״ חתן

כל האהבות״ של דנה רדא קדם(הוצאת שתים" עריכה-מירי רוזובסקי) הוא ספר מרתק. הוא חייב לבוא עם אזהרת "שודד שעות שינה". זה לפחות מה שהוא עשה

  הפעם הקודמת בה קראתי משפט משובש כשם של ספר הייתה כשקראתי את ספרו הנהדר של דויד גרוסמן "איתי החיים משחק הרבה" "הכול יש לאף