פרוזה

תשמעו סיפור, אמיתי לגמרי מהחיים. לפני קצת יותר משבוע ראיתי שמיקה אלמוג הוציאה ספר בשם ״ציפייה״. כמי שאוהבת את כתיבתה ועוקבת אחרי הטורים שלה בעיתון

ספרים מתורגמים הם הזמנה למסע בעולם, ביקור בתרבויות שאינן מוכרות לנו, נופים אחרים. אולי זו הסיבה שעם כל אהבתי לספרות מקור וגאוותי בספרות הישראלית המשובחת,

״המקום שבו השמש מתחיל״, ספר הביכורים של עמרי קרונלנד הוא ספר נוגע ללב, רווי חמלה, כאב ורוך. ״המקום שבו השמש מתחיל״ הוא ספר ישראלי עד

אלנה פרנטה היא תעלומה מרתקת בעיניי. מצד אחד סדרת הספרים הנפוליטנים שכבשה את העולם והשאירה אותי עם השאלה מה אני מפספסת? למה אני לא מצליחה

״הנשף״ ספרה של אנה הופ (הוצאת תמיר סנדיק וידיעות ספרים) גרם לי לדמוע. למרבה ההפתעה, למרות שבחיים אני בוכה בקלות, בספרים זה לא קורה לי

״מפלצת הזיכרון״ ספרו החדש של ישי שריד( הוצאת עם עובד) הותיר אותי בלי אוויר ובלי מילים. אל דאגה, הן חזרו אלי, המילים, כדי שאוכל לספר

״מחשבה פלילית״ ספרו החדש של ג׳וזף פיינדר, כמו גם ספריו הקודמים, הוא ספר מתח, קליל, מעניין, שאינו דורש מחשבה מעמיקה. מתאים בדיוק לימי הקיץ המהבילים.

המקום המסוכן ביותר בעולם הוא לא מה שחשבתם. על פי ספרה של לינזי ג׳ונסון, ״ המקום המסוכן ביותר בעולם״(הוצאת הכורסא) המקום הזה הוא חטיבת ביניים

״רצח רוג׳ר אקרויד״/ אגתה כריסטי הוצאת עם עובד ״רצח רוגר אקרויד״, הוא אחד מספריה הידועים ביותר ואהובים ביותר של אגתה כריסטי. במשאל שערכה אגודת סופרי