"יומה של מיס פטיגרו" ספרה של וינפרד ווטסון,(הוצאת הכורסא. תרגום-אורטל אריכה) התפרסם לראשונה ב1938. כפי שכתוב בהקדמה( מאת הנרייטה טווייקרוס-מרטין) – סיפור הוצאתו לאור מחדש
"נמר בירושלים" הוא רומן חניכה משובח, וגם רומן ארס פואטי
"העולם הוא שמועה" טוען ניר ברעם ולוקח אותנו להפלגה מרתקת במחוזות האי רציונלי
צחקתי, בכיתי, הזדהיתי, כעסתי, רק להתעלם ממנה לא הצלחתי
“קנאת סופרות” הוא לא רק ספר על ספרות וכתיבה. יש בו אמירה חברתית חשובה, הרבה עבר להיותו ספר ארס פואטי מבריק.
“איך לאהוב את בתך” ספרה החדש של הילה בלום, הוא ספר מרתק, מהפנט אפילו, אבל לא פחות מכך הוא ספר חשוב.
המילה שציערה אותי ביותר בספרה של שלומית מירון ״תמימות שנייה״, היא – סוף.
לא רציתי להיפרד ממנו.
שני דברים יוצרים סיפור טוב-
דמויות אהיבות ועלילה מסקרנת.
יוכי ברנדס עומדת היטב בשניהם.
