פרוזה

גם אם זה היה הספר הראשון של יהושע שהייתי קוראת, הייתי מתאהבת.

״נעדרים קרים״, ספרו של אסף קוגלר, הוא רומן בלשי פסיכולוגיסטי במיטבו.

“חמצן” הוא ספר קטן במובן הטוב של המילה.

ממש לא מעניין אותי מי האדם שעומד מאחורי השם הזה, כל עוד היא כותבת בצורה כזו.

אם אתם מאוהבי פרנטה, כמוני, אתם תאהבו את הספר הזה

הרומן הנהדר של מור אסאל ולמה לא רציתי שייגמר לי

הלוואי ותרוצו לקרוא את הספר הזה.

״ויקי ויקטוריה״ הוא ספר מצוין, אשר בכל פעם שחזרתי אליו לאחר הפסקה שהחיים מחייבים, שמחתי לפגוש את הדמויות, משל היו חבר ותיק.

הכתיבה של אסתי ג׳ חיים, גרמה לי להיזכר למה אני אוהבת כל כך לקרוא.

כל המשפחות מורכבות בדרכן, וכל הקיבוצים הם משפחה גדולה