פרוזה
״מלח אל הים״- ספר שתתקשו לעזוב גם כשיסתיים.
״מלח אל הים״ הוא ספר שתתקשו לעזוב, גם אחרי שתסיימו לקרוא אותו
פברואר 8, 2019
״מלח אל הים״ הוא ספר שתתקשו לעזוב, גם אחרי שתסיימו לקרוא אותו
ספר מעניין ביותר לא רק לנשים דתיות ולא רק לנשים.
״ילדה רעה״ הוא ספר זיכרונות,אבל הוא נקרא כמו רומן היסטורי מרתק ומכמיר לב.
הרואין, ספרה של אליענה אלמוג, כואב כמו אגרוף, מכשף כמו שיקוי, דוקר כמו קיפוד ועם זאת רך כמו שרק אהבה יכולה להיות.
המלצה שלי -פנו לכם כמה שעות וקראו את ״השופט״, ספרו החדש של שי אספריל, בהוצאת עם עובד
השנה הלועזית עומדת להסתיים ולכן הפעם הכנתי רשימה של 10 ספרים מתורגמים שאהבתי השנה.
״מחר ניסע ללונה פארק״ דוקר ומכאיב ולופת ממש, אבל יש בו אוויר, יש בו רוך ואהבה וחמלה.
״נעולה״, הוא אמנם ספר הביכורים של ורד זינגר, אבל הוא חף מכל בוסריות, אמיץ ונקי ממניירות.
״הזמן שנפער״, הוא ספר מיוחד במינו. נכון, כל ספר הוא מיוחד, אבל במקרה הזה אני מתכוונת לנסיבות כתיבתו ולא רק לתוצאה.
קראתי את ״החיים החדשים של סבא נפולאון״ ברצף במשך כמה שעות. חייכתי, דמעתי, צחקתי, הרהרתי ובעיקר הרגשתי את האהבה. מבחינה מסויימת הוא הזכיר לי את הסרט ״מחוברים לחיים״
שלוש, הוא ספרו החדש של דרור משעני. הפעם לא מסדרת אברם אברם הנפלא, אבל האמינו לי, הוא נפלא לא פחות.