על המשורר הענק חאפיז, סיפרתי לכם כאן.
הפעם בחרתי בשיר נוסף שלו, מתוך הספר ״חדשות האהבה״ הוצאת פראג
השיר כל כך יפה בעיניי שבחרתי רק להניח אותו כאן, שידבר בעד עצמו, ולהוסיף רק מילה אחת -אָמָּן!
זֶה קוֹרֶה כָּל הַזְּמַן בְּגַן עֵדֶן
זֶה קוֹרֶה כָּל הַזְּמַן בְּגַן עֵדֶן,
וְיוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה כָּאן שׁוּב
עַל הָאֲדָמָה-
שֶׁהַגֶּבֶר וְהָאִשָּׁה שֶׁנִּשְּׂאוּ
וְהַגֶּבֶר שֶׁאוֹהֵב גֶּבֶר,
וְהָאִשָּׁה שֶׁתִּתֵּן אוֹר לִרְעוּתָהּ,
יִכְרְעוּ עַל בִּרְכָּם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת
וּכְשֶׁיָּדָם אוֹחֶזֶת כֹּה בְּרַכּוּת בְּיַד אֲהוּבֵיהֶם
יֹאמְרוּ בְּכֵנוּת וּדְמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם,
"יַקִּירִי, אֵיךְ אוּכַל לֶאֱהָבְךָ יוֹתֵר?
אֵיךְ אוּכַל לִהְיוֹת יוֹתֵר נָדִיב?