״דברי הימים״ הוא ספרה השישי של דיתי רונן (הוצאת "אפיק" עריכה- ליאת קפלן)
דיתי רונן היא משוררת מופלאה, ועורכת שירה.
כלת פרסי ספרות רבים מאד בארץ ובעולם.
שיריה תורגמו לשפות רבות, הולחנו והיוו השראה ליצירות אמנות בארץ ובעולם.
כתבתי על ספריה הקודמים כאן וכאן וגם כאן
״דברי הימים״ זיכה אותה בפרס אקו״ם ע״ש נתן יונתן,
ליצירה המוגשת בעילום שם.
זהו ספר שירה ממוארי או ממואר פואטי.
כל שיר עומד בפני עצמו, אך כשקוראים את השירים ברצף לפי הסדר מתקבל ממואר חשוף פגיע ואמיץ.
התמונה הנפרשת בפנינו מעוררת השתאות מתעצומות הנפש של המשוררת,
לא פחות מההשתאות מהיופי של כל שיר בפני עצמו.
"דברי הימים" הוא ספר מטלטל ועוצר נשימה על אימהות ואימהוּת,
על שתיקות ועל כתיבה, על ניתוק ועל תיקון.
פצעי הילדות הבלתי נתפשים של המשוררת, הפכו לעוצמה אישית וזרם יצירה שופע יופי
אני מגישה לכם טעימה קטנטנה מ"דברי הימים",
לא לפני שאספר לכם שדיתי רונן תתארח בסלון הספרותי שלי ב10.10.24.
נותרו עוד מספר מקומות, מהרו לשריין לעצמכם ע"י פניה אלי.
אמי הגדולה
יוֹשֶׁבֶת עַל כֵּס מַלְכוּת
לְבוּשָׁה לָבָן, עֲטוּפָה עָנָן.
עֵינֶיהָ טוֹבוֹת.
הִיא מְעַגֶּלֶת אֶת
כַּפּוֹת יָדֶיהָ הָרַכּוֹת
וְאוֹסֶפֶת לְחֵיקָהּ יְלָדִים אֲבוּדִים.
אַחַר כָּךְ כּוֹאֲבוֹת לָהּ הַיָּדַיִם
הִיא פּוֹתַחַת אוֹתָן
וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמָטִים.
פרטיכל
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם בָּאתִי לָעוֹלָם
בְּבֵית יוֹלְדוֹת פְּרָטִי פְרוֹיד בְּבֶן יְהוּדָה תֵּל אָבִיב
עֲטוּפָה בְּשַׂק לֵדָה.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹש בָּנִיתִי בְּחוֹלוֹן מִגְדַּל
קֻבִּיּוֹת. הַבַּיִת הָיָה יַצִּיב.
הַמִּגְדָּל נָפַל.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע הָלַכְתִּי יָד בְּיָד
עִם אִמִּי וְאָחִי לַגַּנּוֹן מוּל בֵּית סֵפֶר שֶׁנְקַר.
חוֹלוֹת נוֹדְדִים כִּסּוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה כְּהַר.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ זָכִיתִי בְּאָב חוֹרֵג
וּבְאָח נוֹסָף. אַבָּא עוֹד לֹא עָזַב
רַק הַבַּיִת נֶחְרַב.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ יָשַׁבְתִּי עַל אֶדֶן חַלּוֹן
בְּבֵית יְתוֹמִים מְסֹרָג. עוֹבְרִים וְשָׁבִים
חָלְפוּ בָּרְחוֹב, אֲדִישִׁים.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע הָלַכְתִּי לְגַן מַלְכָּה בְּקִרְיַת שָׁלוֹם
אָכַלְתִּי צָהֳרַיִם אֵצֶל מִשְׁפַּחַת רֶוַח וַאֲרוּחוֹת עֶרֶב אֵצֶל שְׁכֵנִים.
עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית נֻקְשָׁה הֻפְקְדָה עַל אִמִּי הַסּוֹרֶרֶת, הַמְנֻדָּה, הָאֲבוּדָה.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה קִבַּלְתִּי בְּתֵל אָבִיב
בַּיִת מוּאָר, עִם אֵם חוֹרֶגֶת וְאָח וְאָחוֹת נוֹסָפִים.
נָסַעְתִּי לְשָׁם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע עָבַרְתִּי מִבֵּית סֵפֶר רֶמֶז
בְּקִרְיַת שָׁלוֹם לְבֵית סֵפֶר צְבִי שַׁפִּירָא בְּקִרְיַת הַטַּיָּסִים.
כִּתָּה ב', שֻׁלְחָן רִאשׁוֹן, לְיַד אַמְנוֹן שַׁרְעַבִּי, הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים הֶחְזַקְתִּי בִּזְרוֹעוֹתַי אָחוֹת, תִּינֹקֶת
שְׁחֹרַת תַּלְתַּלִּים. יָרֵחַ חֶלְמוֹנִי וְתַן בּוֹדֵד הִתְקָרְבוּ וּבָאוּ
הָיוּ לִי מוֹרִים וִידִידִים.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְאַחַת לָמַדְתִּי לְפַצֵּחַ גַּרְעִינֵי חַמָּנִיּוֹת
שַׁבָּת אַחַר שַׁבָּת, בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁל אוֹרָה כַּדּוּרִי בְּגִבְעָתַיִם
תִּרְגַּלְתִּי אֶת שְׁלִיפָתָם בְּלָשׁוֹן חַדָּה בֵּין הַשִּׁנַּיִם.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַחִנּוּךְ
לְיַלְדֵי עוֹבְדִים ע"ש מֹשֶה הֶס בְּפֶתַח תִּקְוָה
בְּאֶמְצַע שְׁנַת הַלִּמּוּדִים.
לֹא דִּבַּרְתִּי. כָּתַבְתִּי
עַל דַּפִּים דַּקִּיקִים יוֹם יוֹם
בִּכְתַב יָד קָטָן, עָגֹל.
בְּאַלְפַּיִם עֶשְׂרִים וְאַחַת הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר.
