כשהתחלתי לקרוא את ״לחצות אוקיינוס״ שכתב קולום מק׳קאן, לא מייד התחברתי אליו, אלא שהיה ברור לי שהוא כתוב היטב, והקושי שלי הוא אולי בהליכה בשביל שאינו מוכר, החלטתי לאתגר את עצמי ולקרוא ספר מסוג אחר. ההחלטה הצדיקה את עצמה, מצאתי את עצמי נהנית ממנו.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
פרדריק דאגלס, עבד נמלט ולוחם זכויות אדם, חוצה בשנת 1845 את האוקיינוס האטלנטי ומבקר באירלנד.
ג׳ון אלקוק וארתור בראון חצו את אותו אוקיינוס בטיסה ראשונה ללא עצירות ביניים ב1919.
ב1998 חצה אותו הסנטור האמריקאי ג׳ורג׳ מיטשל, בניסיון להשכין שלום בצפון אירלנד.
אלו הן שלוש עובדות היסטוריות נכונות, על דמויות אמיתיות. הסופר, קולום מק׳קאן( שכתב גם את ״יסתובב לו העולם הגדול״) טווה סביב המציאות הזו עלילה דמיונית, שבה אותם גברים השפיעו על חייה של לילי דאגן, בתה, נכדתה ונינתה.
החלק הראשון של הספר כתוב כמעט כדיווח עיתונאי, אולי דומה יותר לדוקו-דרמה, וזו כנראה הסיבה שלקח לי מעט זמן להתחבר אליו.
החלקים האחרים של הספר הופכים סוחפים יותר ומערבים יותר את הרגש, מעוררי סקרנות ומחשבות. כמו למשל סיפורו של דאגלאס, שגרם לי להרהר מהי בעצם עבדות , וכמה חירות אינה מובנת מאליה, גם בימינו.
בשלב כלשהו, האופן בו שוזר הסופר את המאורעות ההיסטוריים בפרטים האישיים הזכיר לי את הסרט ״פורסט גאמפ״
במאמר מוסגר- כך הייתי רוצה שיתנהלו שיעורי היסטוריה ואזרחות בבתי הספר, ואני מכירה לפחות מורה אחת שאכן מלמדת כך.
על תרגום הספר אחראית עידית שורר, שהשכילה להעביר דרך השפה את רוח התקופה השונה בכל חלק.( ראו חידה בסוף הפוסט)
ומילת שבח נוספת על עיצוב הכריכה(יהודה דרי) המעביר הן נקודות מרכזיות בעלילה והן את האווירה התקופתית המשתנה.
הנה החידה שהבטחתי:
איך אומרים בעברית ספרותית ארגז גדול עשוי עץ או עור עם מכסה על צירים ומנעול, המשמש בעיקר להעברת ציוד אישי או לנשיאת מטען אישי במסעות?
פתרון החידה נמצא בספר.
ולסיום, הנה תזכורת מ״פורסט גאמפ״
