מתוך ״שירים שנשארו״ של נתן יונתן

את נתן יונתן התחלתי לאהוב בגיל העשרה, היתה לי סיבה טובה מאוד לכך- הערצתי את המדריכה שלי והיא אהבה אותו, תודו שזו סיבה מצוינת:)

האהבה התחילה משם אבל המשיכה בזכות השירה.

השבוע בחרתי שיר מתוך הספר ״שירים שנשארו״- קובץ השירים האחרון של נתן יונתן.

{בְּאֵין-רָצוֹן}

״נָכוֹן שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים,

אֲבָל אֲנַחְנוּ רוֹצִים חָזָק וְרוֹצִים יָפֶה

וְרוֹצִים מְאוֹד וְרוֹצִים עוֹד

וְרוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כּוֹחַ לִרְצוֹת.

אַחַר כָּךְ, בְּאֵין רָצוֹן, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲשׂוֹת בָּנוּ הַכֹּל.״

יש משהו מנחם בשיר הזה. נכון לא פעם אנחנו לא יודעים מה רצוננו, פעמים אחרות אנחנו מתאכזבים מכך שרצוננו לא מתממש, אבל כל זמן שיש בנו רצון, יש תקווה וְחַיּוּת.

סופשבוע נעים