סנונית ליס, הסופרת של ״כל הג׳אז הזה״ הנפלא כותבת על ״נטע זר״
מה יותר כיף מאשר לקרוא ספר נפלא? לקרוא ספר כזה של חברה! סיימתי היום לקרוא את "נטע זר" של חברתי שרית פליין ואיזה מסע חושני זה היה! הניחוחות, הטעמים, המראות והנופים ליוו אותי כל הדרך מאיסטנבול דרך הדפים. ספרים רבים מהדקים היטב עלילות ודמוית, אבל שרית הערמומית, מצליחה ללחוש ולעורר את החושים דרך האותיות. כמעט הצלחתי לנגוס במטעמים הטורקיים וללגום את התה המתוק דרך הכתוב. נמלאתי ערגה וגעגועים, אוזניי דידנו פעמונים וקריאות שחפים וניגון לדינו.
שרית עושה זאת עם המון אהבה לשפה והבנה מעמיקה שלה. היא מצליחה ליצור מצלול ייחודי, הכרות אינטימית של הקורא עם הסלנג המשפחתי והמקומי. זה ספר עם מוסיקה ייחודית משלו.
הספר טווה במלאכת מחשבת סיפור של ארבעה דורות, ההולך ומתלכד לו יחד עם הסודות, הניבים והמנהגים המרכיבים משפחה. עריכתה של מיכל חירותי ניכרת בכל עמוד, ואני נותרתי עם גאווה ענקית בשרית, בעצמי על שיש לי חברה כמוה ועם תיאבון למעדנים טורקיים ולספר הבא שלה.
