תרצה אתר היא אחת המשוררות האהובות עלי עוד מנעוריי.
כמה שמחתי לגלות שהוצאת הקיבוץ המאוחד הוציאה לאור ספר שמכיל את כל שיריה שיצאו בכל ספריה, והוסיפה לכך שירים שלא ראו אור מעולם בעבר, שירים גנוזים מן העיזבון שהותירה אחריה תרצה אתר.
בנוסף לכך, בסוף הספר ישנה אחרית דבר מאת נגה אלבלך שערכה את הספר. אחרית דבר ששופכת אור על השירים כמו גם על חייה, באמצעות קטעי יומנים ומכתבים.
תרצה אתר היתה משוררת נפלאה ודמות טרגית. בתם של השחקנית רחל מרכוס והמשורר הידוע, נתן אלתרמן, אשר כתב לה את ״שיר משמר״, שיר המבטא את חששותיו של אב לנוכח פגיעות נפשה של בתו.
הספר מכיל לא רק את כל שיריה של תרצה אתר, אלא גם את כל אהבותיה וכאביה.
אהבות רומנטיות, חלקן נכזבות, אהבתה לילדיה ולאביה.
הספר הוא נכס לכל אוהביה, ולכבוד יום האהבה בחרתי מתוכו שיר המציג הן את כאביה של תרצה אתר והן את אהבותיה הגדולות- בנה ואביה.
הֵנָּה אֲנִי כָּאן, הֵנָּה אֲנִי כָּאן
אִשָּׁה קְטַנָּה בְּחֶדֶר קָטָן,
יֶלֶד קָטָן מְדַבֵּר אֵלַי
(בַּחוּץ עֲרָפֶל כְּעָשָׁן)
הַיָּם שׁוֹבֵר גַּלָּיו בְּלִי דַּעַת שֶׁהוּא עַכְשָׁו לִבִּי
יָלַד קָטָן מְדַבֵּר אֵלַי,
יֶלֶד קָטֹן נוֹהֵג בִּי.
(בּוֹאָה, בּוֹא, לְהִתְרַפֵּק בְּחֹם וְלִנְסֹךְ הַרְבֵּה מְנוֹחַ
רִבְבוֹת צִפִּיּוֹת שֶׁל לֵילוֹת אֲרֻכִּים, יוֹדְעוֹת
שֶׁאַתָּה כָּל הַכּוֹחַ
שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הָרָחָב
בִּשְׁבִילִי,
שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם בִּכְלָל.
בּוֹאָה, בּוֹא לְהַצִּית נגהות לוֹהֲטִים
בְּחֶשְׁכַת עִצְּבוֹנַי הַדַּל).
יַלְדִּי אוֹמֵר:"הַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לָרֹאשׁ
אֵינָם יוֹצְאִים לְעוֹלָם,
וַאֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתָּם
וְלִחְיוֹת, וְלִנְשֹׁם אִתָּם."
וּמוֹסִיף:
"סַבָּאִים שֶׁמֵּתִים
חוֹזְרִים אַחַר כָּךְ בְּצוּרָה אַחֶרֶת."
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹמַעַת,
יוֹשֶׁבֶת וְנִזְהֶרֶת.
(פְּנֵי אָבִי הַחִוְּרִים, אֲשֶׁר לֹא אֶשְכָּחַם
עוֹלִים בַּשִּׁמְשָׁה לְהַבִּיט, לְנַחֵם)…
בְּנִי צוֹחֵק וְאוֹמֵר:"דְּבָרִים נוֹגְעִים בִּי וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.
הַדְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים, מַפְרִיעִים לִי תָּמִיד,
וַאֲנִי לֹא בּוֹכֶה בְּקוֹל רָם
וְגַם לֹא בּוֹכֶה
בְּשֶׁקֶט."
וּבְנִי מִתְרַפֵּק, מִתְרַפֵּק, בְּאמְרוֹ זֹאת. מִצְחוֹ הַלָּבָן דּוֹלֵק בִּי.
אֲנִי נִזְכֶּרֶת. אֲנִי נִזְהֶרֶת. כְּאֵב חַד פּוֹלֵחַ, עוֹבֵר בִּי:
אָבִי בַּשִּׁמְשָׁה. מָה לָבָן שְׂעָרוֹ. מָה יָפִים נְעוּרַי הַנָּעִים בְּחֵיקוֹ.
הַרְחֵק מָשׁ הָאֹפֶק, פָּנִים אַדִּירוֹת. אוֹר זָהִיר מְגַשֵּׁשׁ וְסֹמֶק בִּי.
— אִשָּׁה קְטַנָּה, בְּחֶדֶר קָטָן
וְיֶלֶד קָטֹן נוֹהֵג בִּי.
